סמ"ר נדב ליליאור ז"ל

קורות חיים

בן רות וזרובבל, נולד ביום י"ט באדר תשכ"א (7.3.1961) בחיפה וגדל בקרית-טבעון. למד בבית-הספר היסודי "רימונים" ובבית-הספר התיכון על-שם גרינברג בקרית-טבעון, במגמה חברתית. נדב

היה נער שחונן במגוון כשרונות. אהב מוסיקת בלוז וג'ז וניגן במספר רב של כלים, ביניהם כינור, כלי שבו ניגן בתזמורת הנוער של חיפה. הוא שיחק כדוריד ב"הפועל" קישון והשתייך לתנועת הנוער העובר והלומד. נדב גם הירבה לטייל בארץ. בצד כל אלה מצא זמן לטפל בבן של טייס שנהרג ושימש לו במשך תקופה ארוכה כעין אח גדול.

באוקטובר 1979 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הרגלים. אחרי שהשלים אימוני טירונות בגדודים ובסיירת גולני, עבר קורס מ"כים והועלה לדרגת רב"ט. במהלך שירותו עבר קורס צניחה. כן עבר קורס מש"קי סיירים. במאי 1981 הועלה לדרגת סמל והחל ליטול חלק בפעולות צבאיות ובפשיטות של סיירת גולני ללבנון. כעבור שנה הועלה לדרגת סמל ראשון.

עם פרוץ מלחמת שלום הגליל היה בראש הכוח שפרץ את עמדות האויב לאורך כביש החוף. ביום השלישי למלחמה התהפך נגמ"ש של העוצבה בצדי הדרך ומפקדיו הורו לו להישאר מאחור ולחלצו. נדב חילץ את הנגמ"ש והספיק להדביק את יחידתו בראש הכוח. ביום החמישי ללחימה, י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) התקדם עם כוח מיחידתו בשטח פתוח ליד העיירה דאמור. צלף סורי פגע בו והרגו. בן 21 היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בקרית-טבעון. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "היה לכם בן לתפארת, חייל עם מנגינה, דמות נערצת וראויה לחיקוי: שקטה ושלווה, ומקרינה בטחון לסביבתה, בטוחה בעצמה. הוא היה סייר לדוגמה. חיפש את היופי והשלמות בכל הזדמנות שבאה לידו. נדב רצה להיות אזרח, יותר משרצה להיות חייל ומפקד מושלם - וכזה היה. אצל נדב לא היתה כל סתירה בין היופי לבין השירות בצה"ל. למבצע שלום הגליל יצא באמונה ובדבקות בצדקת הדרך ובנחישות החלטה. הוא הצטיין בכל מסלול הקרבות, הוביל את הגדוד, ניווט את הכוח והיה הראשון שבא במגע עם האויב - בביטחון ובשלווה. הוא נפל בפרברי ביירות, ראשון הנופלים ביחידתו.