קורות חיים
נולד ביום ט"ז באדר ב' תשי"ד (19.2.1954) בקיבוץ פרוד. למד בבית-הספר היסודי שבמקום ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר האזורי 'סולם צור' שבגליל המערבי. בילדותו היה ילד סקרן שרצה לדעת הכול. בעל מזג פעיל ונמרץ. היה לו חוש למכניקה. ידע לתקן כל-דבר. גם בעת לימודיו בבית-הספר עבד בענף הכותנה של המשק. למד נהיגה ועבר את מבחן הנהיגה בפעם הראשונה. היה יוצא לבדו עם רכב למשמרות בעבודת הכותנה. כיליד הקיבוץ היכה בו שורשים עמוקים ואף תכנן את חייו במשק וכיצד ישתלב בענף הכותנה לאחר שיחזור מן השירות בצה"ל.
גדעון גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1973 מיד לאחר מלחמת יום-הכיפורים והתנדב לשרת ביחידה קרבית מובחרת. עבר מספר קורסים, מהם קורס-סיור וקורס-מ"כים. הוענקה לו דרגת רב"ט. גדעון חי באינטנסיביות את חיי יחידתו והיה מעורב בכל פעולותיה. חבריו ליחידה סיפרו, שהיה "בעל איכות, עוצמה וביטחון בלתי-רגיל." ועוד מדברי חבריו: "פישר התגלה כבעל דעות מגובשות ומבוססות בכל נושאי-החיים" - לגדעון היתה דעה על כל נושא, הוא לא היסס לומר ולבטא אותה, אפילו לא היתה זו פופולרית במיוחד. היה אוהב חיים מאין כמוהו. אהב לרקוד ריקודי-עם, להאזין לשירים ישנים וטובים, לטייל בארץ ובעולם, וסתם עניינים קטנים של שגרה אפורה. היה נוהג לצעוק ולצהול כל-עת שהתחשק לו... בטוח בדרכו ובעצמו...
ביום י"ד באב, תשל"ה (22.7.1975) נפל גדעון בעת מילוי תפקידו - והוא בן 21 וחצי. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוצו פרוד. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.
בני-כיתתו בקיבוץ פרוד הוציאו לזכרו חוברת-זיכרון בשם 'גדעון' ובה קטעי-זיכרונות על גדעון מפי המטפלות, חברים לכיתה, חברים ליחידה, אמו ואביו. באחד המכתבים שפורסמו בחוברת נאמר: "היה לו לגדעון, כמעט תמיד, חיוך על פניו. היה זה חיוך רחוק, קצת מוזר, והיה בו מן הלגלוג." מפקדו כתב: "מאמין אני, שהורים אשר הצליחו לטעת בגדעון חוזק נפשי כזה, צריך שיימצא גם בהם הכוח ללמוד לחיות עם הגורל הנורא שפקד אותם, אותנו, ואת כל היחידה".