סמ"ר אביחי-שמעיה דנוך ז"ל

קורות חיים

בן צביה ואברהם, נולד ביום י' בטבת תש"ל (23.12.1974), באשקלון. ביתו היה בית מסורתי והוא התחיל את לימודיו אצל המורי ב"חדר" שם למד תורה ותלמוד. הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי דתי "הרמבם". בתום לימודיו היסודיים התקבל כתלמיד בפנימיה הצבאית "אור עציון", שבמרכז שפירא. אביחי היה חניך תנועת בני-עקיבא. במהלך הזמן שימש כמדריך בתנועה זו. עוד בהיותו בבית-הספר היסודי השתתף בהצלחה בחידוני תנ"ך, איזוריים ומחוזיים והשתייך לחוג "נח"ת" (ראשי תיבות, "נוער חובב תנ"ך"). בחוג זה עסקו בלימוד תנ"ך ובשעשועי חידוני תנ"ך.

הוא התמסר לפעילות ספורטיבית ענפה, שיחק טניס, כדורסל, כדורגל, ועסק באתלטיקה קלה. חבריו כינו אותו בשם "חי", מפני שהיה נער תוסס ובכל מקום שבו הופיע היה הרוח החיה, חוליה מקשרת בין חבריו הרבים. מכניס אורחים להפליא, גומל חסדים בצינעה ובענווה. תמיד היה חיוך מרחף על שפתיו. הושיט עזרה לתלמידים חלשים והתנדב לעזרת משפחות נזקקות ועולים חדשים.

כשהתבגר התנדב לערוך סדר ליל פסח לאסירים בכלא. הרעות היתה בעיניו כנה ואמיתית, ואהבת אנוש היתה אהבה ללא גבולות.

אביחי היה מסור להוריו ולבני משפחתו. הוא נמנע מלקבל כסף מהוריו לבילוייו. לפני שהתגייס לצה"ל עבד בעבודות מזדמנות רבות, כמציל בבריכת השחיה בקיבוץ חפץ חיים, כפועל בשיפוץ בתים, ואף שימש בהוראה כמורה מחליף. בכסף שהרוויח נסע עם חבריו לטיול ליוון ורכש לעצמו מערכת סטריאופונית, בה אהב להאזין למוסיקה.

בתחילת דצמבר 1992 התגייס לצה"ל. כבוגר פנימיה צבאית הועלה עם גיוסו לדרגת רב"ט והוצב לשרת ביחידה נבחרת בחטיבת גולני, פלוגת "עורב". כשנה וחצי שירת ביחידה זו. הוא לקח חלק בפעולות נועזות, עליהן נודע להוריו רק אחרי שנפל. במהלך שירותו נשלח לקורסים מקצועיים מתקדמים, הצטיין בהם והועלה לדרגת סמל. הוא היה מועמד לקורס קצינים.

ביום כ"ה בתמוז תשנ"ד (4.7.1994) נפל בקרב בלבנון. בן תשע עשרה וחצי היה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים, שני אחים חננאל ואבשלום ואחות אריאלה ידידה. לזכרו הוכנס ספר תורה בבית-הכנסת בו נהג להתפלל עם משפחתו. אבשלום אחיו, בהספדו, סיפר כי אביחי שאף משחר ילדותו לתרום למדינה וצעדו הראשון היה בהצטרפו לפנימיה הצבאית "אור עציון". גאה היה כשקיבל את כנפי הצניחה ומאושר היה כשחבש את הכומתה החומה של חטיבת גולני.

במכתב תנחומים למשפחתו כתב עליו הרמטכ"ל אהוד ברק: "שמעיה אביחי נהרג מירי מחבלים לעבר מוצב ריחן. הוא היה מפקד צוות "עורב" בגולני ותואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי, שהיווה דוגמא ומופת לחבריו, היה בוגר בנפשו ובעל אמונה, שאף לצאת לקורס קצינים ותרם רבות לצוות ולפלוגה". מפקד חטיבת גולני כתב עליו: "אביחי התגייס לצבא לאחר שסיים את לימודיו בפנימיה הצבאית "אור עציון".

בזכות הידע הצבאי שרכש, בגרותו ואמונתו בצידקת הדרך, הפך לדוגמה ומופת לחבריו לצוות מיד עם הגעתו לפלוגה. תרומתו היתה נבך חשוב מאוד לאורך מסלול האימונים המפרך, בדרך להכשרת לוחמי פלוגת "העורב". שמחת החיים של אביחי, החיוך שלא מש מפניו גם ברגעים הקשים, היה חומר דבק חברתי לחיילי הפלוגה והפכו למרכז החיים החברתיים בצוות ובפלוגה. אביחי היה מיועד לצאת לקורס קצינים במערך חיל הרגלים. שאיפתו היתה להיות מפקד מחלקה ב"עורב", לגדל טירונים ולהופכם ללוחמים ברוח גולני, לוחמים הראויים לחבוש את הכומתה החומה, אותה אהב כל-כך. ביום התקפת המחבלים היה אביחי קשר מפקד פלוגה. תחת אש כבדה רץ לחגור את ציודיו ונפגע בפגז".