רס"ן מרדכי (מוטי) סויסה ז"ל

קורות חיים

מרדכי (מוטי), בנם של פנינה וחיים, נולד בשנת תשי"ח (1958) במרוקו. מרדכי היה הבן הראשון במשפחה, שכבר היו בה חמש בנות. בהיותו בן שנתיים הוא עלה עם הוריו לארץ, בשנת 1960.



המשפחה השתקעה בבת-ים. מרדכי התחיל את לימודיו היסודיים בבית-הספר "השקמה" בבת-ים. לאחר מכן, הוא עבר לבית-הספר החקלאי "מקוה-ישראל", בו סיים את לימודיו במגמה הספרותית.



ביולי 1976 התגייס מרדכי לצה"ל, ושירת בחיל-ההנדסה. הוא עבר אימוני טירונות, נשלח לקורס מ"כים ובמאי 1977 הוענקה לו דרגת רב'"ט. כעבור שלושה חודשים, השלים מרדכי קורס מש"קים בחיל-ההנדסה והועלה לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס קציני אג"ם, ועם סיום הקורס הוענקה לו דרגת סג"ם. ביולי 1979 התחיל מרדכי את שירותו בצבא הקבע, בדרגת סגן.

במהלך שרותו בבסיס ההדרכה של חיל ההנדסה - העביר סדרת הנדסה לפלחה"ן גולני בשלב הקמת הפלוגה הסדירה. מפקד הפחה"ן דאז, - "רכש" אותו כקצין הנדסה מעולה, והעביר אותו לגולני , מוטי תיפקד כקצין בחה"ן ולקראת סוף תקופת השרות קיבל את תפקיד מ"פ חהן גולני .

חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא קצין חרוץ, מקצועי, בעל חוש אלתור, בעל יוזמה ותושייה".



בינואר 1980 השתחרר מרדכי מצבא הקבע, והתגייס לשירות במשטרת ישראל. שנה אחת הוא שירת במשטרה כסוכן סמוי במרחב ראשון לציון, אחרי שהפיל את רשתות הסמים הכבדות באזור, החליט לעזוב את המשטרה, כאשר שמע על נפילת חברו (אלי) בעת שירותו כקצין הנדסה של חטיבה 300- מרדכי החליט לחזור לשירות בצבא הקבע, כדי למלא את מקום חברו שנפל.

ביוני 1981, הוא חזר לצבא הקבע. מרדכי הצליח בתפקידו, והועלה לדרגת סרן. ימים מספר לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל הוא עמד להשתחרר מצבא הקבע, אך משפרצה מלחמת שלום הגליל היה עם הכוח שפילס את הדרך ליחידות הפורצות בלבנון.



ביום כ"ו בסיוון תשמ"ב (17.6.1982) היה מרדכי עם יחידתו במבואות הכפר מזרעת-אל-משרף. הוא עסק בפירוק מטעני נפץ שחסמו את דרכו של הכוח הלוחם. תוך כדי עבודתו התפוצץ מטען, ומרדכי נהרג.

בן 24 שנים היה בנופלו.



אחרי מותו הוענקה לו דרגת רס"ן.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון.

מרדכי השאיר אחריו הורים, שבע אחיות (מרסל, סילביה, יפה, שולה, חדוה, ציונה וריימונד) ואח (יוסי).



שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "מרדכי היה קצין מבריק, תוסס, הצטיין במקוריותו ובחריצותו, בעל יוזמה ותושייה. בזמן המלחמה התנדב וביצע משימות, תוך כדי קרב, מעבר לאחריותו - בניווט כוחות, באיסוף כלים ומסגרות שנותקו מן היחידות, באיתור מצבורי נשק ואמצעי לחימה, בפינוי כלים שעלו, על שדות מוקשים, בפינוי שדות מוקשים, כל מי שהכירו - העריכו ואהבו".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "מוטי נהרג בעת מילוי תפקידו, תוך פירוק מוקש במוצב מחבלים במבואות הכפר מזרעת-אל-משרף, בעבודה זו, שבה עסק במשך שירותו, רבים הם הסיכונים, למרות זאת הוא ביצע את עבודתו מתוך אהבה רבה ומסירות שאין דוגמתה אצל רבים אחרים העוסקים בתפקיד זה".