סמל נדב קובץ ז"ל

קורות חיים

בן רחל ויעקב, נולד ביום כ"ט באדר תשכ"ד (13.3.1964) בקיבוץ יפתח שבגליל העליון. בגיל רך, כשהיה כבן שנתיים, התבלט נדב בכשרונו המיוחד. כבר אז הוא זיהה אותיות, וידע גם לקרוא מלים. ילד שקט היה נדב, מסודר, רציני ונחשב למחונן. נדב למד בבית-הספר היסודי המשותף, ובבית-הספר התיכון האזורי שבכפר בלום. הוא אהב ספורט, ובגיל צעיר למד להרכיב מטוסים מינאטורים. נדב ידע לדוג ולשחק ברידג'. הוא הרבה לקרוא, בעיקר ספרי קרל מאי וספרים בנושא הגשם. בן 6 שנים בנה נדב לעצמו תחנה מטאורולוגית קטנה, והיה בודק את הגשם ורושם סטטיסטיקות. תקוותו הייתה, שאחרי שישלים את שירותו הצבאי ילך ללמוד מטאורולוגיה באוניברסיטה. נדב הצטיין במקצועות הריאליים, אך גילה התעניינות גם בנושאים הומניים. בן 16 שנים נקשר נדב לנערתו, זהר, וקשריו אלה היו למופת עד היום שבו נפל. בזמן החופשות מבית-הספר, הוא עבד במסירות ובדקדקנות בבית-קירור. לפני שהתגייס לצה"ל, הספיק נדב לעבוד זמן קצר בשלחין, בגידול כותנה. את לימודיו בבית-הספר התיכון הוא סיים בהצלחה. נדב קיבל ציון 10 במתימטיקה ובעבודת הגמר, שכתב בנושא מטאורולוגיה. בנובמבר 1982, התגייס נדב לצה"ל. נדב שאף לשרת ביחידה מובחרת, והוצב בחטיבת גולני, בהנדסה קרבית. אחרי שעבר את אימוני הטירונות, הוא עבר קורס חבלה ועלה לתעסוקה מבצעית בלבנון, בג'בל ברוך. מפעם לפעם ירד נדב דרומה, לאימוני חורף או לאימוני קיץ. באפריל 1984 עבר קורס מ"כים, וסיים אותו כחניך מצטיין בדרגת סמל. נדב נשלח לקורס קצינים, אך לא היה שלם עם עצמו וביקש לחזור לתעסוקה מבצעית. זמן קצר הוא שירת כמדריך בקורס מ"כים, וגם בתפקידו זה גילה את כישוריו כחייל וכמדריך. מרוצה היה נדב, על שהיה ביכולתו להכשיר מפקדים ביחידות קרביות. במרס 1985, הוא חזר לתעסוקה מבצעית בלבנון. בצהרי יום 16.3.1985 יצא נדב עם יחידתו למארב באיזור הכפר ג'בשית. לפנות בוקר, אור ליום כ"ד באדר תשמ"ה (17.3.1985), בדרכם חזרה, הם נתקלו במחבלים שפתחו עליהם באש ממארב. נדב וחייל נוסף שהיה איתו נהרגו, וחמישה חיילים אחרים נפצעו. מפקד יחידתו כתב עליו להוריו: "נדב היה מ"כ בקורס מ"כים, המכשיר חיילים להיות מפקדים בצה"ל. הוא העניק לחניכיו את ניסיונו העשיר שרכש בצה"ל כלוחם, ואת תכונותיו ומזגו השקט וקור הרוח שאפיינו אותו". נדב הובא למנוחות בקיבוצו, יפתח. הוא השאיר אחריו הורים אח ואחות. שנה אחת לאחר שנפל, הוציאו לאור חבריו בקיבוץ חוברת לזכרו. אמו כתבה ופרסמה ספר שירים לזכרו הנקרא "שירים לנדב".