קורות חיים
בן יהודית ויצחק, נולד ביום כ"ד בחשוון תשכ"ג (21.11.1962) בקיבוץ עין-השלושה. לאחר שהוריו עברו לעיר למד בבית-הספר היסודי "אורנים" בנוה-מונוסון. אחרי-כן המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט סינגלובסקי", במגמת אלקטרוניקה. יניב היה תלמיד טוב והצטיין במיוחד באלקטרוניקה. מנעוריו חלם להמשיך את לימודיו בתחום זה בטכניון. כבר בגיל שלוש-עשרה השתתף בתחרות לגילוי כשרונות צעירים, המתקיימת מדי שנה במכון ויצמן. יניב בנה לתחרות כספת אלקטרונית וזכה בפרס על הדגם המתוחכם שהמציא.
היה פעלתן ורב מרץ ואהב לתרום מידיעותיו ולעזור לזולת. את שעות הפנאי הקדיש לפעילות בצופים ובתחנת מגן דוד אדום בקיראון, אליה היה נוסע בכל ערבשבת. ידידיו בתחנה מספרים שהתמיד להופיע בדייקנות לימי התורנות שלו ועבד במסירות ובאהבה. כל הנהגים ואנשי הצוות נהנו לעבור במחיצתו, שכן ידע להשרות שקט ורוגע סביבו. הוא התעניין בנעשה בתחנה גם בימים שלא היה תורן ותמיד אפשר היה לשמוע אותו מתווכח, פותר בעיות וצוחק עם אנשי הצוות. בכל תחום ותחום פעל יניב מתוך תחושה של אחריות וברוח של התנדבות. למרות הביישנות והשתקנות שאפיינו אותו היה תמיד במרכז העניינים, מוקף חברים, אהוב על כל מיודעיו וקשור מאוד למשפחתו.
יניב גויס לצה"ל במחצית ינואר 1981 והתנדב לשרת בחיל-האוויר. הוא עשה שנה בקורס טיס, וכאשר הוסב לתפקיד נווט, הדיח את עצמו מהקורס והתנדב ליחידת סילוק-פצצות של חטיבת גולני. הוא היה אהוד מאוד על חבריו ועל מפקדיו, שראו בו חייל למופת.
בעת מבצע שלום הגליל שירת עם יחידתו בלבנון והצטיין בכל מעשיו. ביום כ' בתמוז תשמ"ב (11.7.1982), במהלך חילופי אש עם כוחות של סורים ומחבלים ליד אוניברסיטת ביירות, נפגע הנגמ"ש שלו פגיעה ישירה ויניב נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יניב, שהתחיל כפרח טיס והמשיך כלוחם ביחידתו, התגלה לנו כבחור נהדר וכלוחם מעולה, עשוי ללא חת. במהלך המלחמה לחם יניב ללא מורא ובמסירות נפש והיה דוגמה חיובית לשאר החיילים במחלקתו. הוא התבלט כאחד החיילים המעולים ביותר ביחידה. לאורו נגדל דורות נוספים של לוחמים שימשיכו את דרכו בהגנת המולדת. יהי זכרו ברוך".
באתר ההנצחה שבצומת גולני שמור ספר לזכרו, הכולל צרור מכתבים.