קורות חיים
בנם הבכור של קרן ויצחק (איציק). נולד ביום י"ט באייר תשס"ד (10.5.2004) בפתח תקווה. אח גדול ליהלי ודין.
ים גדל והתחנך במושב סלעית, השוכן בגבול המערבי של השומרון, מצפון-מזרח ליישוב כוכב יאיר. הוא למד בבית הספר היסודי "יחדיו" ברמת הכובש ובבית החינוך העל-יסודי השש-שנתי "עמי אסף", בבית ברל.
ילד חכם, סקרן, טוב לב וצנוע, עם חיוך מאיר וכובש לבבות, עיניים כחולות כצבע הים שאת שמו קיבל, ותלתלים זהובים כגרגרי החול.
מגיל צעיר נהג לתת מעצמו, לתרום ולהתנדב בלי לבקש דבר בתמורה, והתכונן בקפדנות לכל משימה שקיבל או לקח על עצמו. מוריו העידו שתמיד הרגישו בו את תחושת השליחות, כמו ידע לנתב את דרכו בכיוון הנכון, להיות בעשייה תמידית על מנת להגיע כמה שיותר מוכן, ולהוביל אחרים בשקט האופייני לו.
בשעות הפנאי שיחק כדורגל בקבוצת הנוער של מועדון הכדורגל "הפועל עליה כפר סבא". כשהגיע לגיל שש-עשרה, החלה להתעצב בו התשוקה להיות לוחם, הוא ויתר על הכדורגל לטובת אימוני הכנה לצבא והצטרף לתנועת "חמש אצבעות", הפועלת למיקסום הפוטנציאל של בני נוער דרך אימון גופני.
מאמניו בתנועה תיארו אותו כנער חסר פשרות, עם רעב בלתי פוסק להשתפר, שלא נהג להרבות במילים והתמקד בעשייה. באומץ ובנחישות ים עבר כל קושי ומכשול, ביקש משוב ממדריכיו, הקשיב לביקורת ופעל ללא הרף על מנת לבנות את הגרסה הטובה ביותר של עצמו. בזאת, התכוון לא רק להיות המתאמן הטוב ביותר על המגרש, אלא גם האדם והחבר הטוב ביותר מחוצה לו.
בשנתו השלישית בתנועה, הרגיש שאחרי כל הטוב שזכה לו, הגיעה העת לתת חזרה לתנועה, והפך לקפטן קבוצה. "אם בהתחלה הייתי שורד אימונים, אחרי זה ממקסם אימונים, הגעתי לנקודה שבה אני רוצה לעזור ולהשפיע על אחרים", אמר.
המנהיגות הייתה טבועה בו ובערה בו. כמו גל סוחף, ידע לעורר השראה, להוביל, ולדחוף את עצמו ואת סובביו למצוינות. כך, מספרים חבריו מהסיירת ומ"חמש אצבעות", שלמרות שהיה הכי מהיר בקבוצה, תמיד בחר לרוץ עם האחרונים על מנת לסייע, לעודד ולתמוך.
הוא היה מנהיג נחוש אך התנהל ברגישות וברכות, ידע להסתכל למציאות בעיניים, לראות את האדם שמולו ולשאול את השאלות הנכונות. עם הנתונים שאסף, בחר לפעול על מנת לשנות, ועשה זאת באומץ, בחמלה, בצניעות, במוסריות ומתוך אמונה שלמה בדרכו.
כמושבניק בכל נימי נפשו, ים נשם את הטבע, אהב את הארץ ואת נופיה ונהנה לצעוד בשביליה ולהרגיש את אדמתה תחת כפות רגליו. בכל הזדמנות נהג לטייל עם חבריו הטובים, לבקר במעיינות קרירים, בהרים או בים הפתוח, לפתוח פק"ל קפה, לשוחח ולצחוק, ולהיות כל כולו נוכח ברגע.
עם סיום לימודיו בתיכון, הצטרף למכינה הקדם-צבאית "גליל עליון", בשלוחת "מעין ברוך" הפועלת בצפון הארץ בארבע זרועות. חבריו למכינה תיארו אותו כחבר אמיתי וכאיש צוות נדיר, כזה שאתה שמח שנמצא לצידך וסומך עליו בעיניים עצומות.
על חוויותיו במכינה נהג לכתוב, כך למשל תיאר בקטע "יומית 6 - למקסם, שעות שינה ומה שביניהם": "ההתחלה במכינה לא הייתה קלה, השאלה איך אני משתנה לטובה, משתפר ורוכש כלים מהסביבה מבלי לשנות יותר מדי את ים שהגיע מהבית, העסיקה אותי המון בתחילת השנה, ובנוסף שאלות מול עצמי, האם אני עובר תהליך כמו שצריך? האם אני שורד את הסיטואציה, מעביר את הזמן במכינה? או שאני בא לנצח את המכינה.
"אני חושב שעליתי על הגל כאשר קיבלתי בראש את ההחלטה שאני בא לנצח, ויהי מה, שינוי שעברתי אחר כמה חודשים במכינה. החלטתי לנסות ולמקסם את הזמן פה, להוציא את המיטב, להתמודד על הקשיים כמו שצריך. השנה מלווה ברגעים כיפיים וטובים, אך גם בהמון רגעי קושי, סיטואציות מסובכות שלא טוב לך בהן, אבל דווקא מהן אתה מקבל הכי הרבה, מגלה את עצמך האמיתי, אלה החוויות שאנחנו זוכרים ומהן אנחנו גם מפתחים את הקשרים המשמעותיים ביותר.
"ניסיתי למנף כל קושי לטובה, כמובן שלא הצלחתי בהכל. הרגעים בהם אתה מסתכל לקושי בעיניים, ואומר, זה קשה אבל זה בונה אותי להמשך, הקו מחשבה הזה של מיצוי האתגרים נכנס לקבוצה בצורה מדהימה, נהיינו אנשים הרבה יותר חיוביים בזכות השנה הזאת וזה כלי שאני אנסה לקחת ולהשתמש בו בכל סיטואציה קשה בהמשך החיים, כלי שלראשונה נחשפתי אליו במכינה - רדיפה אחר הצלחה, שאיפה למקסם כל רגע במובן של בין אם ניצחת או הפסדת, הצלחת או נכשלת, ידעת להיות נוכח ברגע, לחיות אותו ולנסות לנצל אותו עד הסוף, וכמובן שזה מתקשר לשעות שינה.
"מהר מאוד נוצר בקבוצה גרעין שכבר מהשלבים המוקדמים של השנה ידע - הזמן רץ. כל רגע פה מסתיים בסופו של דבר, ואני שמח מאוד על זה שהיו האנשים האלה לצידנו, שאותי אישית לגמרי דחפו וסחפו בגישה הזאת - לזרום, לחיות את המכינה, ליהנות מכל זמן ולא להסתכל על שעות שינה. חוויות צוברים מחוץ למיטה (כמו שנוימן אמר לגורדן אחרי שהיא אמרה שהיא כבר לא חולמת חלומות במכינה, 'כי את מגשימה וחיה את החלום'). לא נזכור את הלילה ההוא שישנו אחת-עשרה שעות, אלא את הלילה שרצנו לנחל, נהנינו, טבלנו, הרמנו אחרי זה ארוחת שיבולת שועל (שוואלה במפתיעה הייתה טעימה), או את הלילה שבו כפתנו קשרים בכל החצר ותלינו את הנעליים של הבנות. בשני הלילות אמנם לא ישנו הרבה, אבל לגמרי נוספו לנו עוד סיפורים לספר, עוד חוויות לצחוק עליהם ורגעים שלנו ביחד - מאחל לכולנו שנהיה לאנשים בלי שעות שינה, אבל עם חיוך על הפנים ושמחה בלב, ובלי להתחרט על דברים שלא עשינו.
״בסוף היום רגליך צריכות להיות מלוכלכות, שיערך צריך להיות מבולגן ועיניך צריכות להיות נוצצות״.
ים היה בן מסור ואוהב להוריו ואח דואג, תומך ונערץ. איש של אנשים, נאמן, תמיד היה שם עבור כל מי שנזקק לו, הציע סיוע, הקשבה, עצה טובה, חיבוק ועידוד. רבים מצעירי המושב התייעצו איתו בנושא המכינה והגיוס לצבא. בחיוכו הצליח לגרום לכל מי שסביבו לחייך, מגנט אליו את כולם וקיבל כל אדם כפי שהוא.
תמיד נהג לומר: "החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף, אלא ללמוד לרקוד בגשם", וזו הייתה מהות הווייתו – אדם חיובי שאהב את החיים, לא חשש מאתגרים, העריך את הדברים הפשוטים וניצל כל רגע עד תום.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.
ים היה כחודשיים לפני גיוס כשפרצה המתקפה, ומיומה הראשון עד מועד גיוסו לא הפסיק להתנדב למען המדינה ואנשיה. בעת המלחמה הוא התגורר כשבועיים ביישוב בעוטף על מנת לסייע לחקלאים לאסוף את היבול מהשדות הנטושים. כמו כן, הוא פתח חמ"ל בביתו בסלעית לאריזה וחלוקה של ציוד לחיילים ולמפונים, ובתוך כך המשיך באימונים במטרה להפוך ללוחם הטוב ביותר שיוכל להיות.
בדצמבר 2023 התגייס לצה"ל, תחילה שירת כלוחם ב"שייטת 13" – יחידת הקומנדו של חיל הים, ובהמשך שובץ כלוחם בסיירת "גולני".
במהלך הכשרתו לקח חלק פעיל בלחימה והשתתף במספר פעילויות בלבנון, לשם התפשטה הלחימה מיומה הראשון. לאחר שסיים את הכשרתו, השתתף בפעילויות בשטח רצועת עזה. הוא ביצע את משימותיו בדבקות, באחריות ובאומץ והפגין יכולות לחימה ומנהיגות ברמה גבוהה במיוחד. לאור ביצועיו, בשבוע וחצי האחרונים לפני שנהרג, הוא הוצמד למפקד הפלוגה ולחם לצידו, כחלק מחוליית הפיקוד הקדמית.
ביום חמישי, 8.5.2025, היה הכוח בפעילות מבצעית בעיר רפיח שבדרום הרצועה, במהלכה טיפל ים בחבר שנפצע והניח על ידו חסם עורקים אשר הציל את חייו. בפעילות נוספת בה השתתף באותו יום, נורה טיל נ"ט (נגד טנקים) על כלי רכב משוריין, ים שהיה ליד הרכב נפגע בפיצוץ ונהרג.
במהלך הלחימה, נשא עימו פנקס ובו כתב, בין היתר, דברים לשיפור ולשימור. בין הדברים לשימור כתב: "חברות – הייתי חבר של כולם. ערכיות – הייתי בן אדם. אי ויתור – עד לרגע האחרון".
סמל ים פריד נפל בקרב ביום י' באייר תשפ"ה (8.5.2025). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בסלעית. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
אימו, קרן, כתבה: "ים הותיר אחריו משפחה אוהבת וחברים רבים, כואבים ומתגעגעים. הוא ייזכר לעד כנער יפה הבלורית והתואר – ויפה הנפש והלב. דמות מופת של נחישות ושל גבורה, של אהבת הארץ ושל אהבת האדם.
"ליבו פתוח לכל וידו מושטת תמיד - נותן בלי גבול, כמו הים שאת שמו קיבל: רחב, עמוק ואינסופי. וכל זאת בענווה שקטה ובצניעות שאין לה שיעור. 'אל תבכה כי זה נגמר, חייך כי זה קרה!' כתב בתום תקופתו ב'חמש אצבעות'. צוואה זו, שכולה אור ואהבה, בדיוק כמו ים עצמו, תמשיך ללוות את כל מי שאהב אותו - עד קץ הימים".
חברו, איתמר, כתב: "היית משמעותי כל כך בכל מסגרת שדרכת בה. לא כי עשית רעש מטורף או משכת את תשומת הלב אליך, בגלל הנדירות שלך... היית דוגמה למחויבות ומצוינות חסרת פשרות, דוגמה לרעות וחברות למופת, דוגמה למשפחתיות. כמה אהבת את המשפחה ימוס, כמה היית מדבר עליהם... לימדת אותי מה זה להיות שמח בחלקי, לימדת אותי כמה חיוך אחד יכול לשנות את מצב הרוח מקצה לקצה, לימדת אותי על קור רוח, נחישות והתמדה".
יום אחרי שנטמן (10.5.2025), היה אמור ים לחגוג את יום הולדתו העשרים ואחת. במהלך הלוויה, ספדה אימו: "ים, אני קוברת אותך ב-12:00 בצהריים וחוגגת לך יומלדת היום ב-12 בלילה". במהלך השבעה, יום לאחר שנטמן, בני משפחתו וחבריו ציינו את התאריך בשירה ובניגון בבית המשפחה בסלעית כשבמקביל, בעיר רפיח שבדרום הרצועה, ערכו חבריו לסיירת "גולני" שירת הצדעה לזכרו.
במכינה הקדם-צבאית "גליל עליון", שבה למד, נערך יום תחרויות לזכרו.
תנועת "חמש אצבעות" ערכה אימון לזכרו, וקבוצת כוכב יאיר של התנועה ערכה מסע לזכרו ולזכר סמל גיא בזק ורב-סמל נועם ברזילי, בוגרי הקבוצה שנפלו גם הם במלחמה.
לזכר ים נערכו מספר מסעות של יחידות צבאיות. חברותיו וחבריו מהצבא, מהמכינה ומהיישוב מעבירים באופן קבוע שיעורי לימוד על ערכיו ורוחו בכלל המסגרות בהן היה.
עמוד הנצחה לים נפתח באינסטגרם תחת השם remember_yam_frid.
עמוד הנצחה נוסף נפתח באתר memoriz.plus.