סמ"ר יעקב הלל ז"ל

קורות חיים

בנם של רבקה מילכה וחיים הלל. נולד ביום ט' באב תשס"ג (7.8.2003) בירושלים. אח לנתנאל, אברהם, שרה, רחל, דוד, איילה, תהילה, יהודה והדסה.

יעקב היה נצר לשושלת רבנית מפוארת, נכדו של המקובל הרב יעקב הלל, אשר על שמו נקרא, ובנו של הרב חיים הלל. גדל והתחנך בירושלים ולמד מגיל צעיר במוסדות חרדיים. כשהיה בן ארבע-עשרה, הצטרף למסגרת לימודית חדשה כחלק מהגרעין הראשוני של "חוות לכתחילה" – חווה חקלאית לנוער חרדי, הנמצאת סמוך למעלה אדומים, ומשלבת לימוד תורה עם עבודת אדמה וערכי יישוב הארץ.

אחרי לימודיו, אהבתו לעבודת האדמה והחיבור שחש לארץ ישראל הובילו אותו להתגורר ולעבוד בחוות "ורד הגליל" הצופה אל הכינרת. הוא גילה חיבור מיוחד לאזור ולחבל הגולן כולו, ושם מצא את ייעודו ברוח ההתיישבות והעשייה.

מתוך תחושת שליחות עמוקה, בחר להתגייס לשירות קרבי והציב לעצמו מטרה - להגיע לסיירת "גולני". הוא נתן את כל כולו, עמד בנחישות באתגרים ובגיבושים הנדרשים, והצליח להגשים את חלומו.

ב-2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת "גולני". הוא שימש כנגביסט – לוחם הנלחם במקלע ה"נגב", תפקיד הדורש חוסן פיזי ונפשי. למרות משקלו הכבד של המקלע שנשא, תמיד התנדב לקחת על עצמו דבר נוסף – לסחוב את האלונקה במסעות, לקחת ציוד ממי שהיה לו כבד, לדחוף ולעודד את חבריו בעליות הקשות. "אני תמיד משתדל לעזור ולתת לאחרים", נהג לומר. "כשתיתן ותעשה טוב לאחרים זה תמיד חוזר אליך, העולם הוא גלגל".

הוא היה חברותי מאוד, בעל קסם טבעי, חוש הומור ואופי של מנהיג. תמיד חייך, לא נהג להתלונן ולקטר, והאמין שכשעושים משהו – יש לעשות אותו עד הסוף, בשמחה ומכל הלב. בכל פעולותיו, היה חדור תחושת שליחות ואמת, והציב לנגד עיניו את טובת הכלל לפני טובתו האישית. חייו היו עמוסים בעשייה, בתורה ובאהבת האדם והארץ, והיוו עבור סובביו מגדלור של ערכים, של אמונה ושל מסירות. לאורך כל שירותו הצבאי שמר יעקב על זהותו, הקפיד במצוות, והיה אחראי בקרב החברים ליחידה על הקידוש, ההבדלה והתפילות.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. מפרוץ המלחמה לקח יעקב חלק פעיל בלחימה, תחילה ביישובי הנגב המערבי שהותקפו על יד מחבלי החמאס, ובהמשך בלחימה הקרקעית בשטח רצועת עזה. הוא נלחם בעוז רוח, באחריות ותוך דאגה כנה לחבריו ולמפקדיו. אחד המפקדים סיפר שלפני כל כניסה למבנה שלא טוהר ממחבלים, התעקש מולו ואמר: "לך יש אישה וילדים, תן לי להיכנס ראשון".

יעקב עצמו עמד להתארס לבחירת ליבו, מיכל, ותכנן להציע נישואין בט"ו באב תשפ"ד (19.8.2024). הוא כבר רכש טבעת נישואין אך הרגיש שלא יהיה נכון לעשות זאת כאשר הוא נכנס ויוצא משדה הקרב, והחליט לדחות את ההצעה עד תום המלחמה.

אחרי חודשים ארוכים של לחימה ברצועת עזה, נשלחה היחידה של יעקב אל הגזרה הצפונית. ערב הכניסה לתמרון הקרקעי בדרום לבנון, בסוף ספטמבר 2024, נשאל יעקב על ידי חבריו אם הוא חושש מהלחימה, וענה: "אני לא מפחד. אני עושה מה שצריך ומה שנכון בשביל עם ישראל, ואם אפול אני אסתכל מלמעלה ואהיה גאה". כשבועיים לאחר מכן, ביום רביעי, 16.10.2024, ערב חג ראשון של סוכות תשפ"ה, נתקלה היחידה במחבלים במהלך פעילות מבצעית בכפר הלבנוני עייתא א-שעב. יעקב לחם בגבורה ובעוז עד שנפל בקרב. לצידו נפלו ארבעה לוחמי סיירת נוספים.

סמל יעקב הלל נפל בקרב ביום י"ד בתשרי תשפ"ה (16.10.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין גבעת שאול-הר המנוחות, ירושלים. הותיר אחריו הורים, ארבעה אחים וחמש אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אביו, הרב חיים, ספד לו: "אם הייתי שואל את יעקב איך הוא היה רוצה להיפרד מהעולם, הוא היה בוחר בדיוק בדרך הזו שהוא בחר. הוא מוכן היה לעשות הכול בשביל להציל נפש אחת מישראל... בכל דבר הוא היה מוכן ללכת עד הסוף. יעקב היה איש אמת – לא עניין אותו מה יגידו ומה יאמרו, הוא חתר אל האמת... "ליעקב הייתה אהבת אדם, הוא כיבד כל אדם באשר הוא. במשך כל התקופה בצבא היה בקשר עם הרבנים והיה שואל כל דבר, הוא קידש שם שמיים, הקפיד על הפנימיות ועל החיצוניות – כיפה גדולה, ציציות, בכל מצב ובכל הזדמנות. תמיד עשה זאת בענווה והיה לו אכפת מכל פרט".

"יעקב הלל, חבר קדוש", כתב חברו, המוזיקאי בן יעקב מזרחי. "החיוך שאתה, השמחה שלך, המבט החודר, היכולת שלך תמיד לעודד ולצחוק. לראות אותך בלוויה והלב מסרב להאמין, למרות שתמיד היית מוסר נפש וידעת את שליחותך. האור שאתה חסר לנו כל כך. היה לנו למליץ יושר למעלה ותצחיק את המלאכים כמו שרק אתה יודע".

בן יצר לזכרו את השיר "קול יעקב". בשיר שולבה הקלטה של יעקב, בה אמר: "לעשות משהו טוב בעולם הזה, שיזכרו שהיה יעקב הלל, לתרום לאיזה משהו, לבנות איזה משהו ואז יאללה, סאלאמת. ברגע שאני אעלה למעלה ישאלו אותי: 'מה עשית למטה?' אני אגיד 'תראו איזה אור השארתי למטה'". השיר ניתן להאזנה ביוטיוב.

במושב אמנון, הסמוך לחוות "ורד הגליל" בה חי ועבד, הוקם מצפה לזכרו, הנקרא "מצפה ג'יי ג'יי".

יעקב מונצח באתר ההנצחה של חללי חטיבת "גולני", הנמצא בצומת גולני בצפון.