תפריט נגישות

סגן רונן אידלמן ז"ל

רונן אידלמן
בן 22 בנפלו
בן חיה ושמואל
נולד בתל אביב
בי"ד באלול תש"כ, 6/9/1960
התגייס ב-21.10.1979
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
נפל בקרב
בכ"ב בסיון תשמ"ב, 12/6/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: רצועת החוף בלבנון
באזור לבנון
מקום קבורה: חיפה - בית העלמין הצבאי
אזור: ב, חלקה: 05, שורה: 05, קבר: 04.
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

נולד ביום י"ד באלול תש"ך (6.9.1960) בתל-אביב. בשנות חייו הראשונות של רונן גרו הוריו בשיכון הרופאים של בית-החולים "תל-השומר".

כשמלאו לרונן שלוש שנים יצא אביו להשתלמות בארצות-הברית, ורונן למד שם בבית-ספר פתוח שכלל גם כיתת גן. כשחזרה המשפחה לארץ והתיישבה בחיפה היה רונן בן 10, והוא המשיך את לימודיו בבית-הספר הריאלי.

באותה תקופה הצטרף רונן לפעילות בצופים, ולאחר כמה שנים היה מדריך בשבט הצופים "כרמל". בהיותו בן 16 שנים הקים מחדש את שבט הצופים בעין הים, שבט העוגן, וריכז את הפעילויות של השבט בהצלחה רבה ובבגרות בלתי רגילה. פעילותו לא הצטמצמה לתנועת "הצופים" בלבד. הוא עבר קורס צלילה וירד מדי פעם בפעם למרכז הצלילה בדי זהב ליהנות מיכולתו.

כשחשב על השירות הצבאי רצה להתנדב לקומנדו הימי, ולשם כך עבר גם קורס "גדנ"ע צלילה". גם במשמר האזרחי היה רונן פעיל ביותר. הוא הכיר כל מקום בארץ, וכשהיה קצין בצבא "לא היה יישוב או כל נקודת אור באופק שלא קיבלנו עליה הסבר מרונן... תמיד ניסה להסביר כמה חשוב לדעת את שמות יישובי הארץ ואת היישובים שמעבר לגבול". כך סיפרו עליו חבריו בצבא.

בשנת 1978 סיים רונן את לימודיו בבית-הספר הריאלי, אבל החליט לדחות את מועד גיוסו לצה"ל ולצאת לשנת שירות במצפה רמון. הוא הצטרף לגרעין "רעים", והשתתף בפעילויות חינוכיות וקהילתיות רבות. הוא יצר קשר הדוק עם בני הנוער במקום, ושמר על הקשר גם כשהיה בצבא.

במכתב שכתב להוריו, שהיו באותה תקופה בשנת שבתון בארצות-הברית, הוא כותב: "טוב לי כאן, ובכל פעם שאני רואה את הילדים האלה נעשה לי טוב. זוהי הרגשה מיוחדת שהייתי ממליץ עליה לכל אחד שמסוגל לכך".

בסוף שנת 1979 התגייס רונן לצבא והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. הוא התחיל את מסלול האימונים ביחידת הצנחנים וסיים אותו בסיירת גולני.

כחודשיים לאחר מכן, יצא לקורס קצינים וסיים אותו כחניך מצטיין. חברו מקורס הקצינים מספר: "הוא היה עקשן ודבק בביצוע ובהגשמת מטרתו בצורה יוצאת דופן. הרבה פעמים אמר שבמצב הנוכחי חובה אישית על כל אחד לתרום כמה שיותר לצבא". ואכן, בסיום הקורס ניתנה לו האפשרות לבחור את מקום שירותו כקצין, והוא העדיף לעבוד עם חיילי חי"ר בחטיבת גולני. "רונן אמר שלא חוכמה להיות (קצין) במקום שכולם רוצים להיות בו, במקום שכולם עוזרים זה לזה. האתגר הוא ...להתמודד עם בעיות ועם אנשים שלא רוצים להיות בגולני". (מתוך מכתב שכתב אחד מחבריו של רונן אל ההורים השכולים).

דני עטר, מפקד הפלוגה שלו, מספר: "את רונן נזכור תמיד כמפקד, כחבר, אבל יותר מכל: כאחד שדאג תמיד שלאחרים יהיה טוב. ...כל חייל היה בעיניו של רונן "פרוייקט" בפני עצמו. במלחמה התגלה רונן כמפקד אמיץ שחייליו סמכו עליו, אהבו אותו, והלכו אחריו בכל מקום מתוך ביטחון שיש מי שמוביל אותם. כשהיה מדובר בקבלת צ'ופר כלשהו, העמיד רונן את עצמו אחרון אך בקרב הלך בראש".

כשפרצה מלחמת לבנון, יצא בראש יחידתו לקרבות שהתנהלו ברצועת החוף.

הוא לחם בגבורה ונפל בקרב ביום שבת כ"ב בסיוון תשמ"ב (12.6.1982) והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה.

הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

בניית אתרים: