תפריט נגישות

סגן לוטן אייזיק ז"ל

לוטן אייזיק
בן 22 בנפלו
בן רחל ויוסף
נולד בישראל
בכ' בתשרי תש"מ, 11/10/1979
התגייס ב-18.11.1997
שרת בחטיבת גולני
יחידה: פלחה"ן
נפל בעת שירותו
בכ"ג בטבת תשס"א, 17/1/2001
מקום נפילה: נחל חווה
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: הרצליה
חלקה: 02, שורה: 04, קבר: 14.

קורות חיים

בן רחל ויוסף. נולד ביום כ' בתשרי תש"ם (11.10.1979) בהרצליה. אח לליטל המבוגרת ממנו בשלוש שנים. ילד שובב ומתוק, אהוב על כולם. לוטן גדל והתחנך בהרצליה. את לימודיו החל בבית הספר היסודי "שז"ר" והמשיכם בכיתת הספורט בחטיבת הביניים "בן-גוריון". לוטן שיחק כדורסל, ולמרות היותו נמוך השתדל תמיד להשתוות לגבוהים ממנו.

בסיום חטיבת הביניים התקבל לוטן ללימודים בפנימייה הצבאית שליד "בית הספר הריאלי" בחיפה. הוא למד במקום עד אמצע כיתה י"א, אז חזר להרצליה, וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון "ראשונים". חבריו תיארו אותו כאדם אחראי, בעל אופי חזק וכוח רצון אדיר, חברותי ושוחר הרפתקאות.

בהתקרב מועד הגיוס השתתף לוטן בקורסים להכנה לצה"ל, כיוון שרצה להגיע מוכן לצבא ולשרת כחייל קרבי.

לוטן אהב את הים ואת הספורט הימי, ובאחד הקיצים עבר קורס צלילה. מסיום הלימודים ועד לגיוסו לצה"ל עבד, טייל, הוציא רשיון נהיגה ברכב, על טרקטור ועל סירת מרוץ. הוא טייל בסנטוריני ונסע עם אביו לקפריסין לצלילות באתרים שונים.

במחצית חודש נובמבר 1997 התגייס לוטן לצה"ל והחל את מסלול הסיירות של חטיבת "גולני". את המסלול המפרך בן שמונה-עשר החודשים סיים בסיירת חבלה והנדסה, ובלט בקרב חבריו הקרביים. בהמשך יצא לקורס קציני חי"ר ועם סיומו מונה כמפקד מחלקת טירונים.

לוטן אהב את צה"ל ואת השירות ב"גולני" וחלם על שירות בקבע. חוות הדעת של מפקדיו היו מרשימות והוא היה מועמד לכהן כסגן מפקד הפלחה"ן. אחת מהאמרות השגורות בפיו הייתה "אין לא יכול, יש לא רוצה!", ובמעשיו הוכיח את הדבר יום-יום ושעה-שעה. כמפקד היה לוטן נחוש והחלטי, אך רגיש מאוד לחייליו ודואג להם כמו היו ילדיו. כתב אחד מהם: "לוטן, או כמו שקראנו לו אייזיק, היה המפקד בה"א הידיעה. למרות שהיה צנום במידותיו היה הסמכות העליונה בשבילנו וכך הרגשנו, כאילו הוא האבא והאימא שלנו, ושאם ישנה בעיה וגם הקטנה ביותר - אייזיק פה והוא יפתור אותה. אייזיק נחשב לאחד הקצינים המובילים ביחידה ולאחד שהעלה את רמתה. לא היה חייל שלא אהב אותו, ראה בו דוגמה, מפקד אישי וחבר טוב."

לוטן ידע אהבה בחייו הקצרים, "אהבה ראשונה". הוא היטיב לבטא את תחושותיו ורגשותיו במילים, וכך כתב לבת זוגו באחד המכתבים: "... אני נמצא במקום היפהפה הזה ששמו ראש הנקרה ומוצא את עצמי מתעסק בצבא ובאבטחה. וכך, בין שמירה לשמירה, בין פריקה לפריקה, בין הקפצה להקפצה אומר תודה על הזמן שניתן לי להרים את הראש ולראות את הכחול העמוק והצלול של הים ולחוות גם רגע שבין שקיעה לשקיעה ובאמת להיות שקוע בהן ובמחשבות שרובן אם לא כולן גולשות אלייך, מתוקה יפהפייה שלי. אם רק היה לי את הזמן הזה במקום הזה עם הילדה שלי, האהבה הגדולה שלי, הייתי מרגיש הרבה יותר מלא והמקום הזה היה מקבל בשבילי משמעות אחרת.

"אנחנו כאן ולא סתם, אנחנו כאן כדי לבצע את אחת המשימות האיכותיות שניתן לקבל בימינו, שמירה על הגבול הצפוני, ולהבטיח שקט לפינה הצפון-מערבית של המדינה הקטנה הזאת. ולמרות זאת, המשימה כבר לא מרגשת כבעבר, בטח לא כשהיא עומדת מול אותה ילדה שמחוללת בי סערות, כאלה שגואות בים וממלאות את הנקרות בשעות הדמדומים של הבוקר, שלהבדיל ממך, מתוקה, מימיו מלוחים ושלך מתוקים עד שאי אפשר לשכוח את טעמם אפילו לתקופות הארוכות שבהן אנחנו לא מתראים. לא אחת אני מוצא את עצמי בוהה בים או סתם באוויר ומרגיש צורך חזק לחבק אותך, פשוט צורך... אני מכור אלייך, מתוקה, וכמו שזה נראה כרגע, לעולם לא אוכל להיגמל..."

לוטן אהב לטייל בחיק הטבע, בנופים ירוקים ובמדבר, אך יותר מכול אהב את הים, את הצלילה ואת סקי המים. הייתה לו סירה, ובכל הזדמנות יצא להפלגות עם חבריו. חלומו היה להיות מדריך צלילה ובעל יכטה.

לוטן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ג בטבת תשס"א (17.1.2001) במהלך טיול בגבי-חווה שמדרום לשדה בוקר, שם טייל עם חברו גור. גם הפעם, כמו שנהגו בכל הטיולים בעבר, תכננו השניים כל פרט בקפידה, כמו מערך צבאי. הם הלכו במסלול שקבעו עד שלפתע נתגלה לפניהם צוק מרהיב, והם החליטו לסטות ממסלולם ולטפס עליו. לוטן טיפס והגיע הראשון למעלה. מקצה הצוק הסתובב לצלם את חברו, ואז ככל הנראה החליק על אבן, נפל לתהום מגובה של עשרים וחמישה מטר, ונהרג במקום. בן עשרים ואחת היה בנופלו.

לוטן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר הורים ואחות. על קברו נכתב: "נסיך רב הקסם שנעלם בין צוקי המדבר והותיר אותנו הלומים לעד".

יחידתו של לוטן הפיקה ספר זיכרון הנושא את שמו. כתב מפקד היחידה: "המעט שליקטנו יאפשר לנו, לוחמי ומפקד הפלחה"ן, להיות שותפים ולו במעט לזיכרונות ולכאב, לניצוצות החיים שנובעים מהכתוב. מהחיוך והצחוק שנשארו כלואים בתמונה."

תיכון "הראשונים" בשיתוף עיריית הרצליה הוציא אף הוא חוברת לזכרו של לוטן ובה סיפור חייו, תמונות ודברי פרידה של חברים ומפקדים.

כתבה נתי: "אם תחפש באדם מלאך לא תמצא בו אפילו אדם. אבל אם תחפש באדם אדם, ייתכן ותמצא בו אפילו מלאך... בך, אייזיק, אני בכנות יכולה לומר שמצאתי בלי להתאמץ, את שניהם."

בניית אתרים: