תפריט נגישות

סמ"ר סיון בר נתן ז"ל

סיון בר נתן
בן 20 בנפלו
בן אירית ועודד
נולד במעגן מיכאל
בי"ד בסיון תשל"ח, 19/6/1978
התגורר במעגן מיכאל
התגייס ב-נובמבר 1996
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
נפל בעת שירותו
בכ"ח באלול תשנ"ח, 19/9/1998
מקום נפילה: ואדי מילק
באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: קיבוץ מעגן מיכאל
הותיר: הורים, אחות - הדר ואח - אביב

קורות חיים

סיון נולד בעין-זיון, בן בכור לאירית ועודד. בגיל שנה עבר סיון עם הוריו לגור בכפר הנוער מאיר שפיה שם בילה ושיחק עם חבריו והחניכים של אביו עודד עד גיל 5.

בהיותו בן 5 שנים עבר סיון עם הוריו למעגן-מיכאל כדי לחיות בחיק משפחת בר-נתן המורחבת. סיון הצטרף לילדי גן ב' ועבר עם הבוגרים לבית הספר והיה אחד מבני כיתת דולפין השובבים והתוססים. בהיותו בן 5 וחצי נולדה אחותו הדר ובהיותו בן 12 וחצי נולד אחיו אביב. סיון היה ילד פעיל מאוד בתחום הספורט. הוא היה שחיין, שהשקיע הרבה מזמנו וממרצו לספורט זה, והשתתף בתחרויות שחיה עד גיל 14. ביחד עם זאת הוא היה שחקן כדורסל ושחקן כדורגל בהפועל מעגן-מיכאל. במשחקי כדורסל עם קבוצת מעגן-מיכאל הוא השתתף עד גיוסו לצבא ובלט בעיקר בכושר הלחימה שלו על כל כדור. כשחקן כדורגל הוא המשיך לשחק גם בשבתות שבהם היה מגיע מהצבא והקבוצה היתה צריכה חיזוק מקומי.

סיון היה פעיל מאד בימיה ואהב אותה. הוא היה מפקד סירה ומדריך של קבוצות נערים שונות לאורך השנה. בחופשים הוא אירגן קורסים ימיים לכיתות צעירות ועזר בתחזוקת הימיה. החלום המשפחתי היה להפליג יחד ביאכטה באזור הים התיכון לאחר שירותו הצבאי של סיון. סיון היה תלמיד רציני מאוד אשר הגיע להשגיים לימודיים טובים מאד. ההשקעה בלימודים נבעה מהסקרנות הרבה שלו והצמא לידע ביחד עם תוכניותיו ללכת ללמוד מחשבים בטכניון אחרי הצבא.

סיון החל את שרותו הצבאי בסיירת מטכ"ל. אחרי קרוב לשנה בסיירת הוא עבר לסיירת גולני שם בלט מאד במהלך המסלול. שלושה חודשים לפני גמר המסלול בסיירת הצליחו מפקדיו לשכנע אותו ללכת לקורס קצינים כדי לחזור לסיירת כמדריך ללוחמה בטרור. הוא גמר בהצטיינות יתרה את ההכנה לקורס קצינים והגיע לחופשה לפני קורס הקצינים.

סיון נסע ביום חמישי 17.9.98 לבלות עם חבריו בדיסקוטק בקיבוץ רמת-דוד. בדרך חזרה הביתה מהדיסקוטק ביקש סיון לישון מאחור מכוון שהיה עייף מאוד. צור לוי נהג במכונית, נרדם והתנגש ברכב שבא מולו. מעוצמת ההתנגשות עף סיון מחוץ למכונית ונחבל קשות בראשו. חברים שהיו ברכבים אחרים הצליחו להנשים אותו אבל הכרתו לא חזרה אליו יותר. סיון נאבק על חייו במשך כל יום השישי ה-18.9.1998 ואחרי שנקבע שהוא מת מוות מוחי תרמה משפחתו את אבריו להצלת 5 אנשים שחיכו לתרומת אברים. משפחתו קיוותה כי הצלת חייהם של אנשים אחרים תקל עליהם את ההרגשה שמותו לא היה לשווא.

סיון היה מאוד קשור למשפחתו ובמיוחד לאחיו הדר ואביב. עם הדר היו לו שיחות והסברים שונים על החיים. ובאביב הוא טיפל בחום, אהבה ומסירות רבה עד כדי כך שביקש שאביב יהיה הילד שלו בלבד... בתקופת הצבא נהג סיון לקחת את אביב לישון אצלו בחדר במגורי החיילים ולבלות ביחד עם החבר'ה.

בניית אתרים: