סמל ירון זמיר ז"ל

קורות חיים

בן זקונים לרמה ויהושע, חברי הגרעין האמריקני שייסד את קיבוץ עין דור שבעמק יזרעאל, ירון נולד ביום ו' בחשוון תשכ"א (27.10.1960) בקיבוץ, והיה אח צעיר לשתי אחיות ואח בוגרים. את חינוכו היסודי קיבל ירון בקיבוץ עין דור בחברת הילדים, ואת לימודיו התיכוניים עשה במוסד החינוכי "תבור", אף הוא בעין דור. כילד בלט ירון ביכולת הכתיבה שלו. הוא הרבה להביע את מחשבותיו בשירים ובחיבורים במחברותיו, ובמכתבים לאחיו הבוגרים, שהיו לעיתים רחוקים מן הבית. הייתה בו סקרנות לכל הסובב אותו, בטיולים היה רץ תמיד ראשון, מוצא ממצאים, מגלה תופעות חדשות עבורו, וחוזר לשאול ולחקור את המדריך ולשתף את כולם בחווייתו. את הלימודים בבית-הספר לא אהב ירון כל-כך, אבל היה מעורב בכל הפעילויות החברתיות בו. הוא אהב לקבל עליו אחריות ולארגן כל מה שאפשר לעשות בצוותא. מתחת למיטתו היה ארגז תפוחים ושק גרעינים, כיבוד לכל שמחה מזדמנת. הוא קרא לכולם בשמות ובכינויים, וידע לחקות אנשים שונים, היה לו הומור מחוספס משהו, אבל בתוכו פעם לב רגיש ואוהב, ירון אהב ספורט בכלל וכדורסל בפרט. הוא השקיע הרבה מאמץ בשכלול כישוריו הספורטיביים. הוא לא היה "כוכב" במשחקים, אבל הצטיין באימונים ועזר תמיד בארגון המשחקים. אוכל היה חביב עליו, והוא היה מוכן להתאמץ, כדי להכינו - בכמות גדולה ובצורה נאה. האסתטיקה היתה חשובה לו גם בהופעתו החיצונית. ירון הקפיד בלבושו ואהב סדר בכל מקום שנמצא בו, החל במגירות שבחדרו וכלה בחדרי החיילים בצבא. המוסיקה והשירה היו חביבים עליו. הוא האזין למוסיקה מכל הסוגים, אך יותר מכול אהב מוסיקה "מודרנית"; מה"חיפושיות" עד ה"פינק פלויד", וכך גם במוסיקה הישראלית. הוא היה קשוב גם למילות השירים. ירון העריץ גבורה של אנשים. הוא קרא בהערכה רבה על מבצע יונתן באנטבה ואת מפקדו, גוני הרניק ז"ל, אהב כמפקד וכחבר. בקיבוץ היה ירון בין המתלבטים בין הרצון למלא את הציפיות של החברה ובין הרצון לא "ללכת בתלם", להיות משוחרר וחופשי.

ירון התגייס לצבא, ושאף לעשות בו משהו מועיל ובעל ערך. הוא דחה את גיוסו כדי להגיע לסיירת "שלדג". אבל בשל בעיות גב לא התקבל אליה. הוא לא ויתר והשתבץ בסיירת גולני. ירון ידע מה רצונו והיה דבק במטרתו. פעמים רבות הוא שימש אף כדובר המחלקה.

ירון נהרג בתחילת הקרב על הבופור, ביום ט"ז בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), יום המלחמה הראשון בלבנון, בעת שהסתער עם הכוח הרגלי על המבצר. בקרב זה נפל גם גוני מפקדו.

מפקדו כתב למשפחתו, כי ירון היה "מסודר, קפדן בעבודתו, נמרץ, בעל יוזמה אישית, מסירות, כנות ואחריות, חבר טוב ומסור". שישה ימים לפני נפילתו, קיבל ירון את כנפי היחידה, כאות להצטיינותו בה. בן 21 שנים הוא היה במותו. ירון הובא למנוחת עולמים בקיבוץ עין דור.











מסלול ניווט לזכרו - עין עקב.