תפריט נגישות

סרן דניאל ורדון ז"ל

דניאל ורדון
בן 27 בנפלו
בן אלזה ויוסף
נולד בקיבוץ גבעת ברנר
בכ"א באב תרצ"ט, 6/8/1939
התגורר בבית גוברין
התגייס ב-1959
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
נפל בקרב
בכ"ח באייר תשכ"ז, 7/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: אל עריש
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ גבעת ברנר
בעל עיטור הגבורה
בעל צל"ש אלוף הפיקוד
בעל צל"ש אלוף

קורות חיים

נולד ביום כ"א באב תרצ"ט (6.8.1939) בגבעת-ברנר. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון שבמקום. גויס לצה"ל בנובמבר 1959. תוסס היה ופעיל מטבעו וכן היה מפעיל אחרים בלהטו ובהתלהבותו. לא היה מכשול שהניא אותו מהגשמת איזו משימה ותמיד מצא את הדרך להגיע למטרתו. הליכותיו שקטות היו וצנועות והוא נחבא מאחורי מעשיו.

בשובו מן הצבא ראה את ייעודו בשיקום בית-גוברין; שם בנה את ביתו יחד עם חברתו-לחיים וגידל שם את בתו ואת בנו. לפני מלחמת ששת הימים נקרא דני למילואים והאנשים אשר הלכו עמו ואחריו דבקו בו מיד, כי סגולה מיוחדת של מנהיגות טבעית היתה טבועה באישיותו.

לאל-עריש נכנסה יחידה של חטיבת חיל-רגלים (במילואים) יחד עם כוחות-שריון, שם התחולל קרב עז בין אנשינו לבין המצרים, וביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), היו אנשינו עסוקים בטיהור בתים וכוכים; דניאל היה סגן מפקד יחידת-הסיור שעשתה עבודה זו, אך בעוד הסיור נמשך, פנה מפקד-החטיבה לקבוצה של אנשי-הסיירת בהצעת משימה חדשה להוביל זחל"ם אל סימטה צרה אחת, החסומה מימין ומשמאל בבתים, כי בחצר שבקצה השני שכבו פצועים ישראליים, וכל הכניסות אליה היו נתונות לאש של חוליות חיילים מצריים, שנורתה מטווח של מטרים ספורים, וזו לא איפשרה את חילוצם והצלתם. נעשו נסיונות בעזרת זחל"ם לפרוץ את הקירות אך לא עלו יפה. כמה חיילים זינקו לתוך הסימטה ומיד חזרו על עקבותיהם כשאש סמיכה,חוסמת את המעבר. אך דניאל קם והתנדב לחסל את האויב, לחלץ את הפצועים ולפנותם אף כי ידע ברורות שבפעולה זו הוא מסכן את חייו, יחד עם חובש זינק קדימה אך אש-התופת אילצה אותם לחזור; פעם שנייה ניסו ושוב נאלצו לשוב כשהקליעים חולפים על פניהם. הוא ידע לבטח כי סיכוייו לעבור בשלום קלושים ביותר אולם את הפצועים לא היה מוכן להפקיר -- וזינק פעם שלישית אלא שלא הספיק לזרוק גם רמון אחד לשם חיסול האויב וחילוץ הפצועים, כי צרור-כדורים פגע בו ובדרך לבית-החולים מת מפצעיו.

הניח אשה ושני ילדים, ובנו טרם מלאה לו אף מחצית-השנה בנפול האב. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת-ברנר. על גילוי אומץ-לב ורוח-התנדבות בפעולה זו של חילוץ פצועים צוין דני לשבח מטעם הרמטכ"ל. זו היתה הפעם השלישית והאחרונה שהוא זכה לציון-לשבח: פעמיים קודם-לכן על לחימתו האמיצה במבצעים קודמים (פעם בכפר-סולר ופעם בנוקייב). לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן.

תקליט הנקרא "שירים לדני" יצא לזכרו. חוברת על שמו הוצאה לאור על-ידי קיבוץ בית גוברין. זכרו הועלה בחוברת "החטיבה במלחמת ששת הימים" וכן בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד. קיבוץ גבעת-ברנר הוציא ספר לזכר בניו שנפלו ודניאל בתוכם. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, "גוילי אש", כרך ד' - הובא מעזבונו.

בניית אתרים: