טוראי גבריאל ברסקי ז"ל

קורות חיים

ברסקי גבריאל (גבי) בן הלנה ודוד, נולד בכ"ה במרחשוון תש"ג, 5.11.1942, בקיבוץ חפציבה ובו עשה את רובן של 19 שנותיו, החל מבית התינוקות ועד לסיום בית הספר התיכון.

התכנים שספג ותחת השפעתם צמח, היו אלו שרווחו בסביבת חייו בילדותו ונערותו - תכנים של חיי קיבוץ, חיי חברה ועבודה חקלאית, כפי שהיו בארץ ישראל בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. השירים שליוו רבות את החיים אז, ההווי הישראלי שעבר ממקום למקום בארץ הקטנה הזאת והקיף את כולם, הדי מלחמת השחרור, הפלמ"ח וההתנדבות. לכל אלו ניתן למצוא שיקוף בעולמו של גבי ובמעשיו.

היה הבן הצעיר במשפחה. ילד רך המונע ומשתלב בסביבה מהיותו פעלתן, אוהב חיים ומוצא עניין בנושאים ותחומים רבים. מקשיב לשיחות המבוגרים בביתו וקולט היטב את המדובר. ער למתרחש סביבו ופתוח לכל סוג של עשייה. הירבה לקרוא ספרים ועיתונים. אהב להציג על הבמה, ובכל דמות ששיחק טיפח את המימד ההומוריסטי שלה. מן הצד האחר נמשך לעיסוקים טכניים ומכניים שהזדמנו לו ורצה לרכוש את המיומנויות שלהם.

הוא גדל והגיע לשכבה הבוגרת בבית הספר התיכון. נער גבה קומה, רחב ממדים ומטפח בלורית בהירת תלתלים. דמות ה"צבר" הישראלי שהתאפיינה אז, ממש כפרי הצבר, בקליפתו הדוקרנית וב"תוך" הטוב שלו. גבי לא היה כזה, נעדרו בו חיספוס, ציניות וקשיחות ותוכו שודר ממנו ללא קליפות.

בדרכו שלו, שהתאפיינה ברוח טובה ובקבלה את האחרים ואת עצמו, הוא מוצא את מקומו בחברה. לפי אפיו לא היה לו קושי פנימי למצוא הנאה בחייו כפי שהם היו. היתה בו שמחה והוא אהב להיות שמח. הירבה לחייך ולצחוק. אהב לאכול וגם לבשל. אהב לשיר והכיר המון שירים.

חברותי, ידידותי וטוב מזג מאין כמוהו. הפן הרציני באישיותו פחות בלט, אבל בא לידי ביטוי בתוצאות ש"הגיש": חיבורים בלימודים, עמדות בדיונים, או אחריות בעבודה. הלימודים הלכו לו בקלות, היה אינטליגנטי וגם נבון ובעל יכולות מצוינות של חשיבה ולמידה, של הבנה ושל ביטוי. וכתמיד מלווים אותו הספרים.

בצד כל אלו - בחור של עשייה. אם לתקן דבר בבית ההורים, אם להכין מחנה או טיול ואם לבצע כראוי עבודה במשק. עבד ברפת, במסגרייה, בכותנה, בפלחה ובהנאה יתירה בחריש ובזריעה. לעשות ולעבוד - היה אצלו עוד אופן של הגשמה עצמית, מבלי שחשב על כל במיוחד. ודרך העבודה במשק מתרחבים הקשרים שלו עם מבוגרים וצעירים, קשרים של הערכה וחיבה. ותמיד היה ונשאר ילד של המשפחה וחבר של כל אחד בתוכה, הוריו, אחיו ואחיותיו וכל בני האחים שנוספו ובאו.

כשסיים את כיתה י"ב הלך לשנת הדרכה בתנועת "המחנות העולים", וכאן, כמדריך, באות למיצוי רבות מתכונותיו. כדרכו הוא מוערך וחביב על חניכיו וחבריו המדריכים וגם מרוויח שנה חשובה של התנסות ומימוש עצמי.

בחודש נובמבר 1961, התגייס לצבא, לסיירת גולני, כפי שרצה. הוא עומד באימונים הקשים ומה שלא עושה עבורו התכונה של כושר גופני מולד, עושים אצלו כוח רצון והתמדה ובטחון שהוא נמצא במקום הנכון, שכך צריך לעשות ושהכל יהיה בסדר. ושוב - חבר טוב ומחובב על כולם, כך מתואר הוא בפי חבריו משם. עליז, מאיר עינים ומתחלק עם האחרים בקשה ובקל. ומאחורי החיוך מבחינים מפקדיו וחבריו בבחור חושב, בוגר ורציני שניתן לסמוך עליו בכל.

ביום י"א באדר ב' תשכ"ב, 17.3.1962, נפל בקרב על הכנרת והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחפציבה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות.

ביום העצמאות תשכ"ב הוציא קיבוץ חפציבה חוברת המוקדשת לזכרו, והוקמה בקיבוצו פינת גן שנקראת "פינת גבי". בסניף "המחנות העולים" בקרית שלום, שבו הדריך - הוקמה ספריה על שמו.

"יהי זכרו ברוך"