אליעזר...
זוכר אני אותך, נער קטון, חייכני, פנים עגולים, עיניים שוחקות - יוקדות... כך באת אלי - אלינו לראשונה, כך חי אתה בזכרוני...
קרוב מאד היית אלי, קרוב כאשר קבלת דעתי בענין מן הענינים וגם כאשר סרבת לקבלה. זוכר אני את להט דבריך, ואת תשוקתך לעשות, לעשות, לעשות - תמיד לפעול, לשאת בעול...
זוכר אני אותך, וכעת כל מה שנשאר זה צרור זכרונות וכמה תצלומים של נער שובב ושובה לב, תצלומים של חיוך וטוב לב עד בלי די...
ישי.