חצי שנה מאז שיוסי וחבריו נפלו.
נפילתו של יוסי השאירה בנו, בחבריו, חלל שאף נחמה בעולם, שתהיה אשר תהיה, לא תצליח למלא ולהרגיע.
את אישיותו ואופיו המיוחד לא נשכח לעולם. אופי של גבר גאה, אופי של גבר ממש, שכיוון לעצמו בפיקחות שאין כמותה כל צעד וצעד בחייו.
איבדנו חבר אמיתי, חבר מיוחד במינו, שרבות-רבות צריך לחפש עד שמוצאים , אם מוצאים.
להכיר את יוסי מקרוב היה די קשה ולא כולם זכו לזה, אך כולם אהבוהו, כולם חיבבוהו, בשל נעימותו ופיקחות חייו שמשכה אליו.
לכולנו יוסי חסר, טיול קטן, מסיבה, מפגש, נזכור את יוסי ונראה שזה לא זה, שלא הולך כמו שצריך ללכת.
חסרונו מדכא, ומכאיב כאב קשה שאין מילים לו.
ארנון