אנחנו שנינו מאותו הכפר
קשה לי לכתוב על יוסי שאיננו עוד עמנו.
על יוסי שתמיד ידע לחייך, ולהתעניין בשלומך,
על יוסי שהיה בן כיתה ויותר מכל בן-בית.
על יוסי מאותו כפר, מאותו שנתון ילדות, ומאותן חוויות ילדות
שאותן לעד נזכור.
על יוסי החייל שהיה תמיד ראשון, מבית-הספר ועד יומו האחרון,
ויחד עם כל חבריו יצא לכבוש את מבצר הבופור שממנו לא זכה לחזור.
ואנו בסך הכל בני 21 שנים, מלווים אותך, יוסי, בצער ובכאב עמוק בדרכך האחרונה,
ונשארנו עם אלבום תמונות,
והרבה-הרבה זכרונות שאותם לעד נזכור.
גלית