גיל הוא חום, ואהבה וחיוך.
לפעמים הוא נראה כל כך רחוק ממני, בלתי מוכר כל כך; נשאר בתחום האח הגדול, - שאני - הקטנה לא יכולתי להתקרב אליו,ואותו מכתב, שהעזתי לכתוב לו - בפחד ויראה, שאולי יכעס. אבל הוא שמח, ותמה על החשש. אותו מכתב, שהיה הראשון, היה גם האחרון.
בחלומות כשרואה את גיל,
מחבקת ומנשקת אותו.
פעם - כשהוא שוכב בין המתים
פעם - כשהוא חוזר אלינו - החיים
כל כך אוהבת אותו
ורוצה לגעת בו -
לאחוז בידו.
בבקר עם היקיצה
נשארת רק התחושה הנוראה
של הוודאות, של המציאות
של האין.
אלינער