לעמית, בני בכורי
בלידתך - הפכתני לשותפה עם בורא עולם, זכיתי!
בנגינתך - חממת נפשי והרעדת נימי ליבי, זכיתי!
בתבונתך - הפכתי להיות מעריצתך הגדולה , זכיתי!
בחיוכך - כל הגנותי התמוטטו, זכיתי!
במבט עיניך - קרובה, אוהבת, מבינה, זכיתי!
ובמותך - ?
געגוע אדיר וכאב אין קץ
ואתה איתי בכל רגע ועת,
ומה נותר לחוש ולמשש?
נגינתך בני, נגינתך.
זכיתי!
בבית בהשכבה של הקטנים,
במכונית בנסיעות לקרובים וטיולים,
או סתם כשמתחשק לנו לשיר.
את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק.
וכשאנו טובלים בכאב וזכרונות
ממשיכה מנגינתך אותנו ללוות,
ומצוה היא לנו לשיר, לעלוז ולחיות.
שלך אמא