אלבום תמונות
כשמו כן היה
אורי.
כלום הה שם יותר מתאים בשבילו? כלום לא אור ושמחת נעורים הם שסימלו את כל חייו, מאווייו ורצונו?!
קשה עדיין להשלים עם העובדה, היא בלתי נתפסת. אי-אפשר להחדיר להכרה שכבר לא נראהו בינינו, שלא נשמע קולו, לא נראה את בת צחוקו המלבבת ולא נחוש את לחיצת ידו החמה. יישותו עדיין חיה בקרבנו.
היש צורך כעת לשבחו ולרוממו? - לא! אורי בחייו, במעשיו ובמחשבותיו הגשים את הצוים של חבר התנועה. אורי היה שומר וזה העיקר. הוא הגשים בחייו ובמותו את האידיאלים שלנו. מעשיו של אורי הם שעיצבו את דמותו והם ישמרו שדמותו לא תישכח.
אורי יחיה תמיד בקרבנו כסמל של נאמנות האדם השומרי.
חגי "עופר"
הוא תרם את היקר מכל...
אורי לא יהיה עוד...
לא! אין זה נכון. אין זה נכון בתכלית! הן יישותו של אורי הנה כולה כאן, עמנו... בכל מעשה שומרי, בכל מחשבה. אין אלו סתם מילים. הרי כל מעשה שנבצע נצטרך להשוות עם מעשיו של אורי! והנוכל להשוות את תרומתנו בחתירה למטרה אל תרומתו העילאית של אורי?... הן הוא תרם את היקר לאדם מכל, את החיים.
הוא היה כניצן המלבלב ולבלובו מאציל על חיינו את אותה הנימה הנפלאה של ההמשך...
הוא היה זהרו של יום זוהר שאינו ניתן לכיבוי. עתה הוא זוהר שבעתיים ומאיר באור יקרות שבו את הדרך הישרה והיחידה בה הלך.
אווה "איילה"