אין קול
לוּ הָיָה נִפְתָּח פִּי כְּדֵי לַשִּׁיר
הָיְתָה פּורֶֹצֶת מִמֶּנּוּ צְעָקָה וּמַחְרִיבָה אֶת הָעִיר.
הָיְתָה זו צְעָקָה שֶׁל כְּאֵב
שֶׁל לֵב אוֹהֵב.
צְעָקָה מְהַדְהֶדֶת, מְשַׁבֶּרֶת הָרִים וְשָׁמַיִם
חודֶֹרֶת אֶת מַעֲמַקֵּי הַיָּם וְגַלֵּי הַמַּיִם.
צְעָקָה הַמַּמְטִירָה אֶת גֶּשֶׁם הַכְּאֵב
עַל פְּנֵי אֲדָמָה הָרְווּיָה בְּדַם
דָּמו שֶׁל בְּנִי עָלֶיהָ - לְעולָֹם.
לוּ הָיָה נִפְתָּח פִּי לְסֶדֶק צַר וְקָפוּץ
הָיָה יוצֵֹא הַבֶּכִי הַחֲרִישִׁי שֶׁהוּא
לְעִתִּים נָחוּץ, מְפַכֶּה אֶת עָצְמַת הַכְּאֵב
הָאֵינְסופִֹי לְנָהָר שׁוטֵֹף וַחֲרִישִׁי.
נָהָר שֶׁאוהֵֹב.
שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנִי שֶׁאֵינו אִתִּי.
פִּי שׁוטֵֹף, שְׂפָתַי קְפוּצותֹ, אֲנִי כָּבָה.
אֵין בִּי עודֹ תִּקְוָה.
אֵין קולֹ לָאַהֲבָה.
עֵינַי מְחַפְּשׂוֹת וְשׁוֹאֲלוֹת
בִּשְׁתִיקָה לְלאֹ קולֹותֹ
בְּנִי הַמֵּת, אַיֵּה בְּנִי?
אַתָּה שֶׁלִּי, אַתָּה שֶׁלִּי.
אֲבָל אֵין קולֹ וְאֵין עונֶֹה
נִשְׁטַף בְּנִי בְּזִכְרוןֹ הַזְּמַן
וְשׁוּב אֵינו אִתִּי וְשׁוּב אֵינו כָּאן.
אסתי טל
אמא של עמרי ז"ל