14/8/2006
"אם אני מביט אני רואה אותך
אם אני סופר אני סופר אותך
לא תמיד דומה לי רק דומה לי קצת
אם אתה קורה לי אני בא מיד"...
מכתב לגיבור
בגן היית מנהיג החבורה אחרי זה כשגדלנו קצת ובנינו מחנות על העצים מאחורי הבית שלך, גם שם הייתה המנהיג.
בכדורגל בגליל תחתון היית הקפטן, בצבא היית קצין ומפקד , תמיד מעל כולם תמיד לוקח אחריות, תמיד מספר אחד.
אליאל אתה היית הגיבור שלי. פעם כשהיינו ילדים היה משחק שקראו לו "ערימת ילדים", ואת המשחק הזה ידעת שאני לא אוהב, ידעת שאני מפחד להיות הכי למטה ואז כשקרה מצב שראית שאני הולך להיות הכי למטה ישר קפצת עלי ראשון ונעמדת על הברכיים כדי שכל מי שקופץ לא ימחץ אותי ואת כל הילדים החזקת על הגב שלך כדי שאני לא אפגע.
לפני מספר שבועות ישבנו כמה חברה בערב והרצנו קטעים ובשלב מסויים הגענו אליך וכולם אמרו פה אחד שאתה גיבור שאתה תמיד מספר אחד שאם מישהו יקלע לצרה אתה תגיע עם גלימה ואגרוף מונף כמו סופרמן...
אחי אהבנו לשחק כדורגל ביחד, כל כך אהבנו אף משחק כבר לא יהיה אותו דבר בלעדיך הרצון שלך לנצח לא משנה נגד מי , הרצון שלך לתת את הכל על המגרש בלי לזלזל ביריב.
קשה לי להאמין שכל שלישי ושישי אני אסע לכדורגל בלי לאסוף אותך.
אליאל דבר אחרון אני חייב לגלות לך שבתחילת עונת הכדורגל של ליגת הקיץ שחיכינו לה כל כך הרבה זמן, אברהם המאמן בא לתת לי את סרט הקפטן . עצרתי אותו ואמרתי לו שייתן אותו לך, כי באמת אתה היחיד שמגיע לו לענוד את הסרט שמסמל את כל הדברים שאתה היית.
אוהב אותך ולעולם לא אשכך אותך
נדב.