רס"ב עמאד אבו ריש ז"ל

קורות חיים

עמאד פואד אבו-ריש נולד בכפר ירכא, בתאריך 29.10.1964. למד וסיים לימודיו התיכוניים בבית הספר המקיף הדרוזי בכפר ירכא. השכלתו כוללת 12 שנות לימוד.

בסיום לימודיו התגייס לצה"ל לשירות סדיר חובה, ובהמשך שירת בשרות קבע ומרבית שנותיו שירת בלבנון.

המנוח היה לוחם, מאבטח, נהג ומתרגם ומרבית שנותיו היה חשוף לסכנות ולא פעם נקלע לאירועים מסוכנים ונחלץ מהם.

המנוח הכיר כל ציר, שביל וכל אבן בלבנון ולא היה גבול למסירותו, חייל שהיה דמות מפתח ביחידה, דוגמא ומופת לצעירים, שדאג לכל חייל כאבא טוב וסביב חיוכו הנצחי התלכדו כולם.

בתקופת שירותו בלבנון עבד עם מספר מפקדים בכירים בצמרת צה"ל. היה מורה דרך לכל מפקד יק"ל בלבנון, דאג לשכפ"ץ ולשתיה חמה ולהסעת המפקדים והחזרתם בשלום, כפי שהספיד לו שר הבטחון לשעבר, יצחק מרדכי ומפקדים אחרים, כמו:

אלוף מיל. מתן וינלאי, אלוף מיל. יוסי פלד, אלוף גבי אופיר, אלוף גבי אשכנזי, אלוף משה סוקניק.

חבריו:

תא"ל מיל. זאב זכרי, תא"ל מיל. אמל אסעד, תא"ל אלי אמיתי.

המנוח צוין לשבח בהזדמנויות רבות וביום העצמאות האחרון, במלאת יובל למדינה נבחר לנגד מצטיין בפני ראש המטה הכללי.

נהרג ביום 28 בפברואר 1999 מהתפוצצות ממטעני צד רבי עוצמה לצד מפקדו וחבריו לנשק.

נהרג כלוחם גאה לצד מפקד שהעריץ ובהיותו במשימה מבצעית. נפל בעת מילוי תפקידו בצה"ל. כשליחות שנשא בה במסירות ובאהבה, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו.

המנוח הועלה בדרגה מרב-סמל מתקדם לדרגת רס"ב ביום פטירתו. במותו השאיר אחריו את אשתו הנא ובניו - סחאר, סאמר, פואד ואמיר. הורים ו-9 אחים ואחיות שאהב את כולם, גדל וטיפח את המשפחה ולא ידע מנוחה. יהיה זכרו ברוך.

ביום מותו באו עשרות אלפיים לנחם את משפחת אבו-ריש, מתוכם כל הצמרת הבכירה בצה"ל ובממשלת ישראל. רכבת ארוכה של אנשים וחברים מדרום הארץ עד לדרום לבנון שבאים לנחם את משפחת אבו-ריש.

בשם משפחת אבו-ריש מודים לכל עם ישראל ולכל העדות בארץ על השתתפותם המרגשת והחמה המקלה והמעודדת לזכר המנוח.

מי יתן ולא נדע עוד צער ועמאד יהיה החלל האחרון בלבנון.