סמל יותם ענבר ז"ל

קורות חיים

בן שולמית ובומה (אברהם). נולד ביום י"ט בטבת תשל"ו (23.12.1975) בתל אביב. בן בכור להוריו ואח בוגר לאיתמר ולטליה. יותם החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אורנים" שבנווה מונוסון, המשיך בבית-הספר התיכון ביהוד וסיים במגמה הסוציולוגית בבית-הספר התיכון "תל אביב". יותם היה פעיל מאוד בתנועת "הצופים" עד גיוסו לצבא. נוסף על כך, היה חובב מושבע של צלילה, עבר קורסים בתחום זה (שני כוכבים) וצלל בכל הזדמנות ובכל מקום אפשרי. לפני הגיוס הקפיד יותם לשפר את כושרו הגופני, מפני שהיה נחוש בדעתו לשרת ביחידת שדה.

יותם היה מרכז חברתי, אצלו בחדר התנהלו חיי החברה שלו ושל חבריו ומשם יצאו לטיולים שתיכננו יחדיו. לפני הגיוס לצבא היו מתכנסים החברים בחדרו של יותם ולפגישות קראו - ישיבות מטכ"ל.

באוגוסט 1994 התגייס יותם לצה"ל, לפלחי"ק גולני. במסגרת המסלול בפלחי"ק, עבר קורס קשר, קורס צלפים וסיים את המסלול עם הפלוגה עד לעלייתה ללבנון. הוא השתלב היטב והפך לחייל מצטיין - משקיע, מקצועי ואהוד מאוד על חבריו לצוות. על פי התכנון אמור היה לצאת לקורס קצינים.

כתב מפקדו של יותם: "השאיפה לשלמות היא זו שהניעה את יותם בכל דרכיו בפלוגה והיא זו שהניעה אותנו, מפקדיו וחייליו, ללכת אחריו. יותם האמין כי עליו לבצע את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר, בנחישות וכמובן, במקצועיות. בשיחתנו האחרונה נקבע כי יותם יצא לקורס קצינים ואנו, המפקדים, האמנו כי יוכל בהמשך לפקד על מסגרות צבאיות כמו שחונך, ולהובילן לכל מקום שיצטרך".

סיפר חברו הטוב של יותם מצוות הפלחי"ק: "במסע הכומתה, בעשרה קילומטר האחרונים, כבר לא יכולתי לדרוך על הרגליים ויותם פשוט סחב אותי. אני לא יודע מאיפה היה לו הכוח הזה - גם בשבילו וגם בשבילי. וכך, רק בזכותו, הצלחתי לגמור את המסע הזה ולמחרת לעמוד לידו בטקס ולקבל ביחד עם כל הצוות את הכומתה החומה".

יותם נפל בערב שמחת תורה, ביום כ"א בתשרי תשנ"ו (15.10.1995) בקרב באיזור ריחן, שברצועת הביטחון בדרום לבנון. הנגמ"ש בו נסע, עלה על מטען צד. עמו נפלו חמישה חיילים נוספים מהפלוגה המסייעת של גולני - סרן יוסי אוחנה, סמ"ר גיא שלם חדד, סמ"ר אייל שמח, סמ"ר אייל דרור וסמל יאיר ברק. בן עשרים היה יותם בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים, אחות - טליה, ואח - איתמר.

יותם השאיר משפחה כואבת, אוהבת ומתגעגעת וחברים טובים, ביניהם חברו הטוב איתי שחל, שנפל כשלושה חודשים לאחר יותם ונטמן לצדו, בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.