תפריט נגישות

סמ"ר דניאל דני ברזילי ז"ל

דניאל ברזילי
בן 25 בנפלו
בן רחל וניסים
נולד בברזיל-ריו דה ז'נרו
בכ"ב בשבט תשכ"ד, 5/2/1964
התגורר בירושלים
התגייס ב-פברואר 1982
שרת בחטיבת גולני
יחידה: פלנ"ט
נפל בקרב
בב' באלול תשמ"ט, 2/9/1989
מקום נפילה: בקעת הירדן
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 10, שורה: 9, קבר: 5.
הותיר: אם, שש אחיות וארבעה אחים

קורות חיים

בן רחל וניסים. נולד ביום כ"ב בשבט תשכ"ד (5.2.1964) בריו דה ז'נירו, בברזיל, בן צעיר במשפחה בת אחד-עשר ילדים. דני התחנך במסגרת מסורתית במשפחה דתית, ששורשיה בצפת. עד עלייתו ארצה למד בבית-הספר היהודי הציוני 'מגן דוד' בברזיל. כשמלאו לו תשע עלתה משפחתו לישראל ובנתה ביתה בירושלים. דניאל למד בבית-הספר היסודי 'לוריא' בירושלים, המשיך בחטיבת הביניים 'פורת יוסף' וסיים לימודיו התיכוניים בישיבה תורנית. דניאל השתלב היטב ומצא מקומו בחיים בארץ.

בגיל שתים-עשרה התייתם דניאל מאביו ובכוח אישיותו, למדנותו ובקיאותו הדתית תרם, למרות גילו הצעיר, לשמירת לכידות המשפחה ולשמירת ערכי הדת. בקיאותו זו באה לשיא ביטויה בהיותו בן שש-עשרה, כאשר נבחר כסגן חתן התנ"ך העולמי. בשל אישיותו המיוחדת, זכה להיות מתלמידיו של הרב עובדיה יוסף. בתום לימודיו יצא דניאל, עד לגיוסו, לקיבוץ ברור חיל, בו שהו כמה מאחיו.

דניאל גויס לשירות חובה בצה"ל בתחילת פברואר 1982. הוא סיים טירונות והוצב ליחידת גולני ושובץ בסיירת 'עורב'. עבר קורס צניחה והמשיך במסלול הקרבי בקורס מ"כים חי"ר. בהמשך דרכו יצא דניאל להשתלמויות מיוחדות למש"קי סיירת 'עורב', קיבל דרגת סמל וחזר ליחידתו בתפקיד מפקד צוות נ"ט. דניאל שוחרר מצה"ל בסוף ינואר 1985, בדרגת סמ"ר. בתעודת השחרור כתב מפקדו: "מסור וחרוץ, אהוד מאוד ומקובל על חבריו".

בסיום השירות בצה"ל החל את לימודיו האקדמיים במסגרת הפקולטה למשפטים. אך לאחר שנה הפסיק ללמוד מסיבות אישיות ועסק בעבודות שונות לפרנסתו. בסוף אוגוסט 1989, נקרא דניאל לשירות מילואים. יחידתו נשלחה לבקעת הירדן ועסקה בסיורים לאורך הגבול המזרחי.

ביום ב' באלול תשמ"ט (2.9.1989) נפל דניאל בקרב בבקעת הירדן. הוא היה בסיור בוקר עם יחידתו, כאשר הודיעו בקשר, כי סיור שני נתקל בחוליית מחבלים ויש חייל פצוע. הצוות של דניאל חש למקום האירוע. דניאל רץ קדימה, כאשר הגיע לחיילי הסיור, נפגע מירי מחבל, שארב לסיור מעבר לגדר המערכת. דניאל טופל מיד על-ידי חובש הסיור, פונה לטיפול רופא הפלוגה, אך שם נפטר. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים, הותיר אחריו אם, שש אחיות - רבקה, אסתר, שרה, מירי, ליזה ודבורה. וארבעה אחים - קרלוס, סלבדור, חיים ומשה. יחד עם היותו בן-זקונים היה דניאל אהוב על כולם ועל אמו בפרט, ודומיננטי במשפחה. הוא שילב את יכולות הרוח, ערכי המסורת היהודית והתרבות הישראלית, עם שמחת החיים והחום, ששורשיהם בברזיל. במותו הותיר חלל גדול ובלתי ניתן לסגירה, געגועים עזים בקרב אוהביו הרבים.

במכתב תנחומים משר הביטחון יצחק רבין למשפחה השכולה נכתב: "דניאל היה לוחם אמיץ, התנדב לכל משימה, הקרין שמחת חיים, תרם וסייע לזולת והיה אהוב על כולם". דניאל שירת בפלוגת מילואים זו במשך ארבע שנים. לאחר מותו כתב מפקדו: "דניאל התבלט מאוד בפלוגה. הרבה לתרום ולסייע בנטל: בסיורים, ובמטלות השגרתיות. דניאל נפל בעת שרץ לסייע לסיור שנתקל במחבלים".

משפחתו וחבריו הנציחו את זכרו ואת זכר חברו שנפל עימו, אהרון חנוכה ז"ל, באנדרטה במקום נפילתם, סמוך לכפר רופין. המשפחה הנציחה זכרו בבית-הכנסת בירושלים. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא תרם לזכרו עץ ביער הקרן הקיימת לישראל.

בניית אתרים: