אני מוכנה לשיר ולשחוק
אני מוכנה לחייך ולרקוד
להראות לבני ולכולם
כי צו החיים הוא - לחיות!
ואדם בחברה - להיות!
לדעת כי בני שנפל כה צעיר
אהב גם לרקוד, לשמוח ולשיר,
אז למענו, למענם ולמען עצמי,
בוכה אני כשאין איש עמדי,
והולכת בראש מורם נכחי
מחייכת וזקופה בעולמי החיצוני . . .
(מרץ 1982)