אלבום תמונות
משחר ילדותי חונכתי לאוהבך
ארצי - מולדתי כי אין בלתך.
בשבילייך טיילתי ונשמתי נופייך
בכל מאודי אהבתי כל מראותייך.
זכיתי לראותך, ארצי, בתקומתך -
גאה עד מאוד בעצמאותך...
רגבי אדמתך רוו דמם
של הבנים שנפלו בגיבורים בנצחונם
ואת יקרת לי יותר ויותר,
על קיומך לחמנו, לא נוותר!
כל שעל אדמה דם בנייך רווה
וקשר אותנו בעבותות אהבה . . .
ביום בו רווית גם דמו של בני היקר,
וגופו הצעיר בין רגבייך נקבר,
בכיתי מצער ומכאב על אובדן
והמשכתי לאוהבך ארצי כבכל עידן ועידן.
ידעתי וחשתי שעם קורבן זה - שלי
קשורה אני עמך לנצח - ארצי מכורתי!
אני שלך, לא אעזבך, ואת שלי
לטוב ולרע - עד יום מותי . . .
רציתי עוד פעם לחבקו
רציתי רק עוד פעם לנשקו
לראות את החיוך מנצנץ בעיניים
ולחוש את זיפי הזקן בלחיים
ולו רק עוד פעם
לשמוע את קולו
אך - לא! . . .
הוא אינו . . .
הלך - ולא שב . . .
ונותר - רק האין . . .
היתכן? . . .