לכולם המון שלום, 27.3.72
כהרגלי בזמן שמירה, כשיש המון זמן חופשי ולא חופשי, זאת אומרת מוגבל מבחינת מעשים, אז אני מתיישב ופותח בסדרת מכתבים. זאת כבר השעה התשיעית של השמירה ועדיין עומדות לפני עוד 3 שעות. נקווה שהם יעברו מהר. אתמול קבלתי הזמנה לבר-מצווה של רוני. אולי נרויח שבת בצורה כזו.
אתמול כמעט באתי הביתה בתור חניך מצטיין, אך ברגע האחרון נזכר המדריך שלא כתבתי עונש מסוים. בניווט של היום הראשון כמעט התייבש אחד החבר'ה מהכיתה. למזלנו תפסנו את זה מייד בהתחלה וטיפלנו בזה כראוי כך שהכל הסתיים בשלום... האוכל בשדה כל כך קצת שכמעט אי אפשר להתקיים על זה. המצב מגיע עד כדי כך שלוקחים שקיות סוכר ואוכלים את הסוכר סתם כך. אפילו לחם אין מספיק ושיא החוצפה של הסגל היתה כאשר ביום האחרון של התרגיל נגמר הלחם, שחלק נכבד ממנו הם גמרו. התחילו לצעוק עלינו שאנחנו גנבנו. עם הזמן מתגלה הסגל כחלש. לעומת זאת הופתעתי לטובה מהמדריך האישי שלי. בזמן האחרון ממש נעים לחיות איתו.