אלבום תמונות
למועלם
בבזק הופעת, וכבר מהשיחה הראשונה הבהרת שפה זה לא גן עדן.
כמובן אצלך המשפט הראשון במעלה "עבודה, עבודה ועוד עבודה".
היית מ"פ קשה לאורך כל הדרך, לא מתפשר על שום דבר,
וזאת ראינו בתרגילים הרבים, במסעות הקשים ובשיגרה.
אך זה רק צד אחד שלך, שכמובן אם חייל אליך בא עם בעיה, לו עזרת ככל שיכלת.
כשעלינו לגדוד היה זה קצת מוזר כשאותך ראינו מחייך פה ושם.
העבדת אותנו גם בגדוד קשה, אך זה במטרה שלוחמים טובים נצא.
בתרגלים פלוגתיים את עצמך הרגת כשממחלקה למחלקה לפני הסתערות רצת,
וזה רק יכול להראות לנו, שלדאוג לנו שנצא בשלום היה לך חשוב מכל.
לקראת הסוף אפשר לומר שאולי בתור חיילים לא ראינו והערכנו כלל את השקעתך,
אבל נלחמת בלי סוף שיהיה לנו טוב בתנאים, ב"יציאות",
ובאכסניות שהעברנו בהן שבתות.
ממך הרבה למדנו, ואותנו מילדים ללוחמים ובוגרים הפכת,
למרות שהרבה פעמים אותנו השבזת, לאחד אחד עזרת, ואותנו לימדת דברים שלא שייכים רק ללחימה, אלא יעזרו לנו בחיים, גם אחרי הצבא.
אנו מודים לך על מה שטרת ועשית בשבילנו,
פלוגה ב'.