סמ"ר משה אוחיון ז"ל

8 באפריל 1995
לניסים זיווה מרב גולן וסהר
במכתב הראשון שמשה כתב לי הוא כתב:
"העיקר שהימים פה יעברו, ויעברו כמה שיותר מהר, ונרד מפה, למרות שהימים הראשונים שקטים פה אבל איך אומרים השקט שלפני הסערה".
אם הוא היה יודע שהחיים שלו עצמו יהיו התוצאה של הסערה, אני בטוחה שהוא לא היה נכנס אליה.
דבר אחד הוא רצה וזה לעבור את לבנון בשלום.
משה ואני תמיד האזנו לבועז שרעבי, משה אהב במיוחד את השיר "מי ידע שכך יהיה", משה היה תמיד שר את השיר ובמיוחד את השורות הבאות:
"נחזור אל הבית,
נחזור אל החברים,
נפשוט מדי זית,
ונחזור לימים כלפנים".
תמיד היה שואל אותי, מתי זה יקרה? מתי אני אשתחרר?
בגלל כל זה אני כל כך בטוחה שמשה לא ידע ולא ציפה למה שקרה לו. למרות כל הפחדים הוא לא היה מודע לקראת מה הוא הולך.
אני אמורה לכתוב כמה טוב היה לי עם משה וכמה שהוא נהדר, אבל המילים פשוט לא יוצאות לי מהפה.
אין לי מילים לתאר את משה, את התקופה שעברתי איתו.
התקופה הכי יפה בחיים שלי !
תמיד אחרי שמישהו מת, מתחילים לדבר על כמה שהוא היה טוב ושוכחים את הדברים הרעים. אבל, כל אחד שהכיר את משה יודע שבמקרה שלו זה היה שונה. משה היה אחר, אין דברים רעים לשכוח, פשוט אין.
שמונה חודשים עברתי עם משה, שנראים כמו חיים שלמים, הכל היה מושלם, הכל היה ורוד, אף אחד לא ציפה לסוף כזה.
אמנם זה הסוף של משה, לו אין ברירה, אצלו נגמרו החיים!!
אבל, לנו יש ברירה. נכון, שכשקורה דבר כזה, חושבים שזה סוף העולם, שהכל נגמר, הכל פתאום כל כך שחור.
אבל, זה רק נראה ככה. אם אנחנו רוצים ואם לא, אצלנו זה לא הסוף, אנחנו עדיין בחיים ועדיין צעירים ומחכה לנו, לי ולכם עתיד רחוק של הרבה שנים והרבה אירועים.
משה תמיד אמר לי, לא לחכות לדברים, הוא אמר נרד מלבנון ואז נתכנן. אבל, הוא לא שם לב כמה הוא תכנן.
עכשיו, כשאני מסתכלת במכתבים או נזכרת במה שהוא אמר לי, אני רואה כמה שהוא תכנן. הוא פשוט לא היה מפסיק לתכנן. לעתיד הקרוב כשיגיע הביתה, ולעתיד הרחוק כשישתחרר מהצבא. התכנון האחרון שהוא תכנן ואמר לי היה ללכת לבקר את לדרמן וארגמן ברגע שהוא מגיע הביתה לחופשה. זו הייתה אמורה להיות החופשה האחרונה מלבנון לפני הירידה מהקו.
הדבר היחידי שנשאר לנו זה המכתבים, הזיכרונות, התמונות והדיבורים עליו. מה הוא רצה, מה הוא אהב, מה הוא היה עושה ואיך הוא היה מתנהג במצבים כאלה או אחרים.
דבר אחד אני יודעת, משה היה עושה הכל בשביל המשפחה שלו. אומנם בתקופה האחרונה הוא בילה איתי רוב הזמן, אבל אתם תמיד הייתם ותמיד תהיו מספר 1 בשבילו, ובגלל זה אתם תמיד חייבים לתמוך אחד בשני כי זה מה שנשאר לכם אחד את השני, וזה המון.
אתכם תמיד
ערבה