משה תמיד היה שר את השיר – " מי ידע שכך יהיה" של בועז שרעבי, ובמיוחד היה מדגיש את הבית הזה:
"נחזור אל הבית,
נחזור אל החברים,
נפשוט מדי זית,
ונחזור לימים כלפנים"
… וכך הסתיימו ימיו של –
"אדם יחיד ומיוחד,
שאין עוד כמוך בכל העולם – אף אחד.
אין בכל העולם אף אחד עם אותן התכונות,
אין בכל העולם אף אחד עם אותן תביעות אצבעות,
אין עוד אחד עם אותם החלומות,
אין עוד אחד עם אותן משימות,
" אין כמוך עוד אף אחד"
משה שלנו – שאיננו,
והוא אתנו בכל מקום, בכל שניה,
אותך חווים, אותך זוכרים,
אותך לעד אוהבים!!!
אבא, אימא, מירב, גולן וסהר.