אלבום תמונות
שאול, שאול אחי שלום רב לך.
סלח לי על הנייר המצועצע - זה מה שיש. ואל חשש - זה ישראלי לגמרי ואל תהין לחשוב, שאני אקח נייר סורי ואשלח לך בתור מכתב...
שאול, אני לא שואל לשלומך כי אני יודע שעם צמרת ורינה וקרן - יותר טוב.
ותאמין לי שגם אצלי זה ככה.
עכשיו אנחנו קצת רגועים. כל המתח של הפחד הראשוני וכל טבילות האש שלאחריהן, לא בדיוק ידענו מי נהרג ורק מפה לאוזן זה עבר. הכל נחנק אי-שם בבטן, וחבר'ה מתאפקים שלא להזכיר. מן העורף הגיעו אלינו שמועות כאילו כל הסיירת הלכה. אז שתדע ותודיע, שזה לא נכון; הסיירת קיימת וחיה. נכון, הרבה חבר'ה נפלו וגם נפצעו, אבל הרבה גם נשארו ואין מקום לדאגה. שאול, אתה אמנם בדיוק בצד השני, ולדעתי מכל הבחינות, אבל היות ושנינו בחוץ, אז אין מה לעשות אלא לשלוח אותו ככה. אני מקבל כל יום איזה מכתב, אם לא מהבית, אז מאיזו ילדת-בית-ספר עירוני, הילדות בארץ יודעות להעתיק יפה את המכתבים מהלוח.
אם תראה את ע. מסור לו ד"ש, והעיקר תכתוב הרבה הביתה.
שאול, להתראות והיה שלום
שלך עזרא.