טוראי זכאי-יצחק (ז'כי) שנחה ז"ל

ז'כי...

עוד בהיותן בבית הספר עבדנו יחד במטעים. הוא נטה שכם ובטא את רצונו הטוב. מסירותו היתה לדוגמה.
היה נער רגיש וחושב, שקדן ואחראי בעבודה ונהניתי מעזרתו החשובה. מחשבתו היתה בוגרת משל בני-גילו. בשיחותינו נתגלה לפני ז'כי כנער יציב, בעל הגיון בריא. הוא זכה להערכה מצד החברה והרגיש עצמו כחלק ממנה. היה חבר טוב בעבודה. קשה להשתחרר מן הצער על אבדן ידיד צעיר. היתה בינינו אהדה הדדית והבנה. הוא היה מלא הוקרה לכל גלוי של ידידות וסבל מגלוי של אדישות. ילדותו הקשה השאירה כנראה עקבות על אופיו ומכאן רגישות-יתר, שהבדילה אותו מחבריו.
לא ראיתי את ז'כי מבזבז את מרצו באורח חסר-תועלת ומוציא את כוחו על מאמצי-סרק. הוא היה יציב בעבודתו אותה עשה במידה גדולה של הבנה, ידע להקשיב ואף להחליט. מילא את תפקידו באורח יעיל תוך תחושה כי זו חובתו אשר עליו לשאת בה.
קוינו כי נזכה לקבל את ז'כי בתוכנו כאחד מאתנו, אך לא זכינו לראותו חי בינינו כחבר בתוך חברתנו. המות עקר אותו כשהוא בראשית נעוריו. לבנו כבד וקשה להשלים עם המחשבה כי אחד מבנינו הטובים איננו עוד.
להבת חייו של ז'כי כבתה - יוצת זכרונו בלבנו.

יוחנן