צעדיו הראשונים בצה"ל.
ההחלטה להתגייס לסיירת, ובמיוחד לסיירת גולני, גמלה בלבו עוד בהיותו בבית הספר. כבר בקלט פגשתי את לייזר ומכאן והלאה המשכנו במשך מספר חודשים ביחד את דרכנו בצה"ל.
התמזל מזלנו והיינו באותה מחלקה ויותר מזה, היינו באותה כתה וישנו מיטה ליד מיטה, וטוב כשמכירים אדם עוד מקודם בתחילת דרכך בצבא.
כדי להגיע לסיירת, חייב החייל להוכיח את עצמו כבר מראשית דרכו בצבא - בטירונות. ואכן לייזר הוכיח את עצמו. הוא סיים את הטירונות כחניך מצטיין. דמותו של לייזר בלטה במסגרת המחלקה, אם זה היה בריצה שנראה רץ ... מאחור!, עוזר לחבר חלש לא לפגר. בערבים ליד ערבי ההווי במדורה כשקולו נשמע ברמה, ברגעים של יאוש, שהם רבים בטירונות, היה לייזר זה שעודד את החברה ולא נשבר.
השגיו באמונים היו רגילים, רק רצונו העז, התלהבותו והתמדתו בכל דבר הם הם שהבליטו אותו משאר החברה ואפשרו לו להגיע לסיירת.
רוברט ברגר.