יואב: באותו יום היינו בשלב מסכם ראשון של קורס הסיור שלנו בגליל המערבי. זה היה ניווט קשה, למדנו את הציר. כשעלינו לחניתה, חשבנו שזה כמו תמיד, עוד הקפצה...
גם אחרי זה היה קשה לתפוס. שעה אחרי שזה קרה, ישבנו במועדון והמשכנו ללמוד את הציר - חבר'ה לא קלטו את זה. התחילו לקלוט את זה במשך הניווט עצמו, בלילה. הלכנו באותו איזור - כל שיח מעורר אסוציאציות, כל רחש בשיח הקפיץ את החבר'ה.
ארנון: בדרך לחניתה קיבל גפן מירשם קשר, ניהל את כל השיחות בקשר והסביר לנו מה קורה.
כשהגענו לשם לא הבנו מה מתרחש, אף אחד לא חשב שניתקל ושיקרה משהו. היתה שם איזו טרסה, עברנו אותה אחד אחד ואחרי זה כבר לא ידענו מה עם גפן.
רענן: כששכבנו בטרסה וריתקנו, כולם הסתכלו אם כולם ישנם, וגפן היה חסר, וגם עמי ושועלי. קראנו להם ושניהם ענו. היתה איזו הרגשה, שום ידיעה ברורה, התגנב משהו, וכשספרנו את האנשים ראינו שגפן איננו. וגם כשראינו שמצאו אותו, זה עוד לא נכנס לתודעה...