היה לי גיס - כמו ידיד... מלא חיים... יפה... עם חיוך משגע... עם טוב לב שכמוהו אין!!!
היה לילדים שלי דוד - כזה שאוהב אותם... כזה שמניף אותם גבוה לשמים...
והיה לבעל שלי אח - אח קטן, אח שדואג, אח שאכפת לו...
עכשיו נשארו לנו רק זכרונות.
המון דמעות... המון עצב, המון געגועים וערוגת קקטוסים - שרק הוא יכול היה לעצב ולגדל, ונשארה גם אבן דוממת של שיש במרומי הר הרצל...
שלומית