יניב
ליד הקבר שלך מתנשא ברוש תמיר ורענן.
כשאמא ואני מתקרבים אליך ומתיישבים לצדו,
ומסתכלים בשדות מסביב, בשקדיות הפורחות,
בירק, בכפרים, בתבור השומר עליך,
קורה לנו משהו מוזר: כאילו טוב לנו.
טוב לנו כי אני יודע שאתה חלק מכל זה.
אני לא יודע אם המילים האלה יגיעו אליך.
אבל אני רוצה שתדע משהו:
לא ידענו שהאהבה היתה כל-כך חזקה אצלך.
ואת האהבה הזו אנחנו הרגשנו אחרי מותך.
ואם יש איזה שיעור נפלא שבן יכול ללמד את הוריו, זה אותו כח לדעת לאהוב שהיה לך.
ועל זה אמא ואני אסירי-תודה לך מאד.
אבא