תפריט נגישות

סמ"ר יוסף אליאל ז"ל

ליוסי - מאמא

אלבום תמונות

יוסי בני היקר!

קשה לאמא לכתוב על בן שלא ישוב. קשה יותר לחשוב שאתה אינך לתמיד, והכל כה עצוב וכה מיותם. כל היום דמותך מרחפת לנגד עיני.

היית ביחידה מובחרת בצה"ל. שלוש שנים דאגתי וטיפלתי במסירות ובאהבה בך ובחבריך. תמיד חיכיתי שאתה והם תהיו באזור, ואז נהנה מכך שתהיו אורחי, ומה לא הכנתי אז יוסי בשמחה ובאהבה?!

סיימת כמעט שלוש שנים שבהן חיינו תמיד במתח וחרדה. לאחר כל פעולה חיכינו לצלצול הטלפון שלך וכשהיית מצלצל ואומר: "אמא! הכל בסדר", הבנתי ושמחתי. הספקת אף לומר לי: "אמא, תראי 3 שנים עברו מהר". והנה, במקום לחזור הביתה, למקום שחיכו לך כל כך, באו ובישרו לנו את הבשורה האיומה: "בנכם נפל". תמונה זו לא משה מעיני, והרי זה קרה ביום שהיית צריך לבוא הביתה לתמיד.

תמיד נדמה לי, כי אני שומעת את צעדיך בחדר המדרגות, וכי בכל מקום שאני הולכת אתה אחרי.

נשארה לי ממך הגאווה שנפלת במבצע כיבוש הבופור שנחשב לסמל.



באהבה רבה

אמא

בניית אתרים: