היה חניך בפנימיה צבאית אך נאלץ לפרוש בשל בעיה בריאותית, וחזר לבית הספר תיכון חדש.
עם התקרב מועד גיוסו ביקש להתנדב לשייטת או לסיירת, הוריו התנגדו לכך ששני הבנים ישרתו ביחידות קרביות באותו זמן (אחיו היה באותו זמן בקורס טייס).
לפני הצבא למד במכון וינגייט ואף שיחק כדור יד והשתתף בתחרויות בחו"ל. כשקובי אחיו עמד לסיים קורס טייס ולענוד כנפיים החליט אלכסנדר להפסיק את לימודיו במכון וינגייט ולהתגייס לצבא.
בקיץ 1971 הוא גומר טירונות כחניך מצטיין ובדצמבר 1971 מתגייס לגולני כשמטרתו הסמויה להצטרף לסיירת גולני, מבלי לגלות להוריו לאחר מעשה הסביר להוריו כי הוא לא נמצא בגולני בגלל מדים, אותות ודרגות אלא בשל היחס החברי ביחידה, התפקידים הקשים, האחריות והמצב הבטחוני במדינה.
אלי סלד מהמשמעת החמורה אך הסתגל אליה על מנת להשאר בסיירת אותה כה העריץ והעריך. הוא לא רצה לצאת לקורס קצינים מחשש שלא יחזור לח'ברה ביחידתו.
תמיד עלה בידיו להסתיר מהוריו את הסכנות הנשקפות בשרותו.
אלי השתתף בקרבות ההדיפה במלחמת יום כיפור ומצא את מותו בקרב ב-12 באוקטובר 1973.
מסלול ניווט לזכרו - בשמת טבעון.