גבי, לא תארתי לעצמי שנצטרך כך להיפרד ממך. איך נפלת, גבי, ואתה כה צעיר?! נפלת בקרב. באותו קרב שכפו עלינו, שהוא הכרח לנו כדי שנוכל להמשיך לחיות ולעבוד. אתה, שהתחנכת לעבודה, שחינכת נערים לעבודה, נפלת בקרב שצריך להבטיח את העבודה ואת העובדים.
לא היינו אתך ברגעי הקרב, אבל חבריך סיפרו שגם שם, גם ברגעי הקרב הקשים, התנדבת. התנדבת לפרוץ דרך לחבריך ושלמת ביקר ביותר - בחיים. תמיד התנדבת, גבי... עשית זאת בהיותך ילד. התנדבת להקדים את שנת השירות השלישית, להדריך בתנועה, והתנדבת בקרב.
כאשר אנו עומדים כאן, המומים, נעתקות המילים. במה לנחם? במה נתנחם???
גדעון ארן