לדינה ולהורים שלום רב,
לאחר קריאת המכתב על נפילתו של נמרוד, הרגשתי צורך לכתוב מכתב נוסף. תחילה חשבתי לכתוב לחדוה אבל אני לא הייתי מסוגל, לכן אני מבקש מכם להעביר לה את תנחומי הכנים. נמרוד היה אחד החברים הטובים ביותר שהיו לי.
חברותנו החלה מאז שבאנו ארצה, ובמיוחד בזמן האחרון מאז השירות הצבאי. התגייסנו באותו יום והיו לנו כוונות ללכת לאותה יחידה, ורק ברגע האחרון נפרדו דרכינו ואני הגעתי ליחידה אחרת. כמו כן, לפני השירות חילקנו חדר יחד וחווינו חוויות רבות במשותף, בתחומים שונים.
הידיעה על מותו פגעה בי קשה, והגבירה בי את ההרגשה עד כמה שמלחמה יכולה להיות אכזרית. אני מצטער שהיה עלי לכתוב מכתב כזה, אבל פשוט מוכרח הייתי להעלות על הכתב את ההרגשה שהיתה לי כלפיו.
עד כאן להפעם, בתקווה שלא יהיו בשורות קשות כאלה בעתיד.
ממני האוהב תמיד
האח והבן
יהודה