אבי שלי!
עברו חודשיים בלעדיך ואני עוד לא מאמינה.
נראה שפשוט לא יצאת כמה שבתות.
והנה עוד תיפתח הדלת ותעמוד שם במלוא קומתך ותחייך.
אך עובר יום ועוד יום והמציאות טופחת בפנים- אתה לא תחזור יותר.
יושבת וחושבת למה? ואיך? אך התשובות אינן.
כאילו עברה איזו רוח ולקחה אותך הרחק מכאן.
היית לי אח אוהב דואג ומתחשב ותמיד הייתי גאה בך.
ועכשיו שהלכת, הלך איתך חלק ממני, חלק חשוב מאד בחיי.
אבי, קשה לי לכתוב עליך, על מה שהיה, כי אני רוצה שתבוא וששוב תהיה, ולמרות שאני יודעת שלא תחזור לעולם,
אני יודעת שתמיד תהיה בליבי.
אחי שלי, היית המון בחיי.
ואני אוהבת אותך
ותמיד אוהב.
אחותך
שרית