8 שנים לנפילתו
כ"א בחשוון. בשביל כל המדינה היום הזה היה יום בחירות לרשויות המקומיות. בשבילנו הוא היה יום הזיכרון הפרטי.
יום האזכרה שלך.
בכל שנה מחדש מדהים לראות את כמות האנשים שמגיעים לסבא וסבתא, בין אם זה באזכרה, ביום הזיכרון או בטיול יום ההולדת שלך.
הכל כבר נאמר: כמה סוחף היית, שאפילו 28 שנים אחרי מגיעים כל כך הרבה אנשים. כמה שהחברים הם כבר משפחה וכמה שאפילו שלא היית כאן יותר משהיית, אתה עדיין חקוק לכולנו בלב.
כמה שבכל פעם אני מגלה אדם נוסף שהיית חלק מחייו וכמה שבכל פעם קורה דבר חדש שמרגש אותי באופן ייחודי לאותה שנה.
ובכל זאת, איך אפשר שלא לומר עליך משהו ביום הזה? שלא לציין, להזכיר, לספר. הרי זה כל הטעם באזכרה...
את הפרח ציפור גן-עדן שמנו היום על הקבר שלך, ובמקרה גם היה מונח בתוך ואזה שקופה על השולחן בבית של סבא וסבתא, בדיוק מושלם כנגד התמונות המוגדלות שלך שתלויות שם. טוב, זאת לא חכמה, כמעט כל פינה בבית מקושטת בתמונות שלך, כלוחם, כחייל או כמפקד, אבל עדיין כשראיתי את הפרח הרגשתי שאני חייבת לצלם. ואז פתאום חשבתי על המשמעות הסימבולית של שם הפרח הזה, הרי בשבילנו זה בדיוק מה שאתה עכשיו: ציפור גן-עדן.
יצא לי לחשוב היום בבוקר, שזה יום של בחירות, שהוא בעצם יום של חופש שאפשר לנצל יום חד פעמי כזה לכל-כך הרבה דברים. מה הסיכוי שאנשים בכלל יגיעו? נוכחתי לגלות, כמו תמיד, שבעבור כל החברים והמשפחה זה בכלל לא משנה איזה יום זה... היום הוא יום האזכרה שלך, אז היום זוכרים אותך ובאים ומכבדים ומחבקים.
אז רונן, דוד יקר שלי, תודה שזכיתי לראות שוב את כל האהבה הזאת. תודה על הזכות להיות אחיינית שלך ותודה על שבזכותך ובזכות עוד חללים רבים כמוך, יש לנו בכלל מדינה כדי לעשות בה בחירות לרשויות המקומיות.
לירון ארזואן
אחיינית של רונן שלמה ז'ורנו ז״ל