סרן רונן שלמה ז'ורנו ז"ל

רונן שאיננו - צוות רונן

לך רונן שאיננו אני כותב. צריך לראות שוב ושוב את המלים מול העיניים כדי להיות משוכנע עד הסוף שהן מכונות אל האדם הנכון.
רונן שנהג בפעילות בקו לבנון. והנה ליוויתי את פיקודיך - רעיך לקו נוסף. שוב לבנון, שוב בפנים, שוב מול המוות המאיים, כי אם זה קרה לטוב שבלוחמים מי ערב שזה לא יקרה לאחרים. ואילו אני שליוויתי את החיילים אך נותרתי בארץ, לבי נמחץ בקרבי.
רוצה להיות עם החברים-חיילים בשעות הקשות אך המלכדות, קרוב לוודאי שגם לך יש חלק בכך שזו הרגשתי, הן בקו המחשבה עליו השפעת כמפקד והן בבחינת "להמשיך את דרכו". אך ההרגשה בפנים היא כזו, ובתור נציג הצוות שהיה בפיקודך ונותר בארץ, אני גם כותב לך מלים אלו. צוות של אנשים, שייתכן ובימי חייך לא הספיק להודות לך כיאות וכמו שרצינו והתכוונו. כל מה שנותר היום, זה להגיש מלים אלו להוריך, ולספר.
אז בשם כל החיילים של צוות נובמבר 89', מודים אנו וגאים לומר שהספקנו להיות תחת פיקודך האחראי והאמין. מקווים שבמקום בו אתה נמצא כעת, אתה מסתכל עלינו וגאה בנו, תוצר חלקי שלך, פרי ידך, אוהבים ומוקירים לעד.